הבה נתחיל מהסוף, המערכת המשפטית במדינת ישראל תומכת ביכולתו של אדם להגיש תביעות בגין פגיעה בפרטיות. סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות מציין כי הפיצויים יכולים להגיע לכדי 50,000 ₪ גם ללא הוכחת נזק ואף ליותר מכך (אולי עד כדי כפל) באם הוכחה כוונה לפגוע. חוק הגנת הפרטיות מציין כי עבירה שכזו יכולה להיחשב לא רק כעוולה אזרחית, אלא גם כפלילית. ובאם הייתה הרשעה פלילית, ישנה אפשרות לחייב דמי פיצוי בהתאם.
איך ניתן להכריע תביעה בגין פגיעה בפרטיות?
בהינתן רצונו של בית המשפט לפסוק באם היה נזק, ואם כן, איזה סכום פיצויים מתבקש במסגרת תביעה בגין פגיעה בפרטיות, הוא יכול לשקול את הנקודות הבאות:
- מה הייתה מידת הפגיעה בפרטיות
- מה הייתה מידת המודעות של צד א', למידת פגיעתו בפרטיות של צד ב'
- מה הייתה התנהלות הצדדים לאחר האירוע
- האם התנהגותו של צד ב' (לעניין זה) יכולה ללמד על מידת הפגיעה בפרטיותו
- מה הייתה התנהלותו של צד א' (לעניין זה) לאחר ששוקפה לו טעותו. האם פעל לכדי תיקון, בדרך וברובד כלשהו
- מה הייתה מידת החשיפה של אותו פגיעה בפרטיות ומול איזה קהל
- האם ניתן לשער שהייתה מאחורי הפעולה כוונה לפגוע
- האם ניתן לשער כי הייתה כוונה להגן על עניין אישי כשר
- האם לצד א' הייתה חובה מוסרית לכאורה לפעול כפי שפעל
וכו'.
כיצד עורך דין מומחה לנושא יכול לעזור?
כפי שניתן להניח, לכל שופט דרך משלו לשפוט את כוונות המשורר, משני הצדדים ולהבין מה היה טיב הפגיעה, מה הייתה משמעותה, מה הכוונה המקורית שהולידה אותה וכו'. ועל פי כן, הכרעה במסגרת תביעה בגין פגיעה בפרטיות, כמו גם פסיקת הפיצויים לעניינה, יכולה לנוע ולנוד מכאן ולכאן. תמיכתו של עורך דין המתמחה בעניינים שכאלה, יכולה לאפשר להציג את טיעוניו של התובע באופן בהיר, צלול וקונקרטי במידת האפשר על מנת לספק תמונה מלאה ככלות הניתן לשופט. בייחוד כאשר מדובר בנושא שיכול להיחשב כמעט כמו מבחן בספרות, במסגרתו יש לפענח מה היו כוונותיהם של הדמויות השונות ואיזו השפעה הייתה לכך על העלילה.
האם ניתן לקבל דוגמאות קונקרטיות כדוגמה?
עקב כך שיש ריבוי אפשרויות, ודרכים שונות לפרש את נסיבות המקרה מכל מיני זוויות, נרצה להניח כאן פסק דין מסוים, במטרה להוסיף סולידיות לנושא הכתבה. במקרה זה מדובר על פסק דין שניתן בידי בית משפט השלום ביוני 2013, ת"א 39123-12-10. במקרה זה, נפסקו לטובת אישה שומרת מסורת, פיצויים בסכום של 90,000 ₪, לאחר שפורסמו צילומי היריון המציגים את בטנה החשופה ברבים.
פסק דין ת"א 21945-07-14, מתאר מקר אחר לפיו פסק בית המשפט השלום בהרצליה, לבעל מכון לבריאות וספורט סכום פיצויים על סך כ-130,000 ₪, עקב פרסום תמונות עירום או עירום חלקי, אשר צולמו כעשרות שנים קודם לכן אך ראו אור בהקשר לספר שעסק בתקופה זו, כמו גם סוקר בכתבות רשת.
מהי יכולה להיחשב פגיעה בפרטיות?
אז מה נחשב לפגיעה בפרטיות? ובכן, אם נרצה לפענח את לשון החוק, נראה שיש הגדרה עבור המקרים הבאים:
- כל שימוש בשם של אדם, בכינוי של אדם, בתמונה של אדם, או בקול של אדם לשם עשיית רווח.
- התחקות אחר אדם, לרבות הטרדה או בילוש – אשר עלולים להטרידו.
- לבצע האזנות כנגד החוק.
- לצלם אדם ברשות היחיד.
- לפרסם תצלומים ברבים בנסיבות בהן פרסום שכזה יכול להשפיל או לבזות.
- העתקת תוכנו של מכתב או כל כתב אחר, אשר מלכתחילה לא נועד לפרסום; או שימוש בתוכן אותו כתב, ללא קבלת רשות מטעם הנמען או הכותב. אלא אם כן מדובר במסמך שיש לו ערך היסטורי ועברו 15 שנה ממועד הכתיבה.
- הפרה של חובת סודיות כדין. הפרת חיסיון רפואי, כדוגמה.
- עשיית שימוש (לרבות פרסומו) בידיעה אודות ענייניו הפרטיים של אדם, או מסירה של אותה ידיעה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה.
- פרסום עניינים אישיים של אדם הנוגעים לצנעת חייו, כמו מצב בריאותי, עבר מיני, התנהגות ברשות היחיד.
וכן הלאה.
בהינתן הרצון להבין מה כן נחשב כפגיעה בפרטיות, ומה לא נחשב (כמו גם, לדעת באם יש קייס ואיך להציגו) – ניתן להתייעץ עם משרדנו, כמו גם לקבל פגישת ייעוץ ראשונית וללא התחייבות. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות למעלה מ-20 שנה, כמו גם דורג בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
תלוש שכר – הפרטים שחייבים לכלול בתלוש(פתח בטאב חדש בדפדפן)
חוק הגנת השכר – תיקון 24(פתח בטאב חדש בדפדפן)
דיני עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
כבוד האדם וחירותו – חוק יסוד(פתח בטאב חדש בדפדפן)
עורך דין להתעמרות במקום העבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
מיקרוטראומה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
פוטר ללא פיצויים בגלל חופשה ללא אישור המעסיק(פתח בטאב חדש בדפדפן)
