מהי בעצם תאונת עבודה? ובכן, סעי 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר את המושג "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה יכולה להיות מקרה שאירע תוך כדי עבודה ובעקבותיה, אצל מעסיק ו/או מטעמו כאשר מדובר בעובד שכיר. עבור עובד עצמאי, מדובר בתנאים אחרים הקשורים לעיסוק במשלח יד.
תאונת עבודה למען הצלת גוף או רכוש?
תאונת עבודה תיחשב ככזו, בהינתן שהמקרה מיוחס למקום העבודה. לרבות במקרים בהם העובד עשה מעשה למען הצלת גוף או רכוש, או השתדל למנוע נזק או סכנה לגוף ולרכוש. כן, גם במקרים בהם התאונות לא קרו בשטח או בזמן מקום העבודה, אלא גם בנסיבות של הליכה / נסיעה לעבודה או ממנה, או בעקבות הליכה / נסיעה שכזו בהקשר של מקום העבודה.
ישנם סעיפים ופסיקות המרחיבים את היריעה לגבי מה נחשב כתאונת עבודה, לרבות פגיעה שלא קשורה לעבודה, אלא מיוחסת לאדם אחר או בחפץ הקשור לסביבת העבודה. זאת באם המבוטח לא היה שותף לגרימת הפגיעה. ניתן לרמז על החשיבות שהמבוטח לא היה שותף לגרימת התביעה, כאשר מפורט שהעובד עשה מעשה למען הצלחת גוף או רכוש או לפחות השתדל למנוע נזק או סכנה לגוף ולרכוש. גם מקרה תאונה בהפסקת צהריים בהקשר תעסוקתי יכול לקבל הכרה כתאונת עבודה. גם מחלת מקצוע יכולה לזכות את המבוטח בפיצויים וזכויות רפואיות. לא ניכנס לנושא זה מלבד לציין שמדובר במחלה הנקבע בתקנות מחלות מקצוע.
מה לגבי קבלת פיצויים וזכויות רפואיות?
בשורה התחתונה, בהינתן תאונת עבודה או מחלת עבודה, אפשר שלמבוטח תהיינה אפשרות לקבל פיצויים וזכויות רפואיות – הן מן המעביד והן מן המוסד לביטוח לאומי. התייעצות מיידית עם עורך דין מומחה לנושא לאחר מקרה תאונה ולאורך ההליך המשפטי, לרבות שלב הדיווח על התאונה למעסיק ולמוסד לביטוח הלאומי, יכולה לסייע בהשלמת התהליך וייעולו. לרבות שלבי מילוי והגשת הטפסים, הליווי לוועדות הרפואיות ובכלל, הרגשה שמישהו מקצועי מלווה את המשך הדרך.
למעשה, עורך דין מקצועי יכול לסייע לך להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה, מה שיכול לזכות את המבוטח בפיצויים כספיים וזכויות רפואיות. במקרים מסוימים, ישנה אפשרות להגיש תביעה הן מול המעסיק והן מול המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי יכול לזכות את המבוטח במגוון זכויות רפואיות לרבות הוצאות טיפול, החלמה, שיקום רפואי ומקצועי. כמו גם, בדמי פגיעה.
מה הם דמי פגיעה?
בהינתן דיווח על אי יכולת לחזור למקום העבודה או לעבודה הולמת אחרת, אפשר שתהיינה זכאות לתשלומי דמי פגיעה. מטרתם של דמי הפגיעה הללו לכסות ולכלכל את הזמן בו המבוטח דיווח כי לא הייתה לו אפשרות לעבוד במסגרתו בעבודה הקודמת או עבודה מתאימה אחרת. הזכאות לדמי הפגיעה חלה לתקופה של 91 יום ממועד הפגיעה. לאחר תום תקופת תשלומי דמי הפגיעה, ישנה אפשרות להגיש תביעה בעניין גמלת נכות מעבודה. הליך זה יכול לערב וועדה רפואית מן המוסד לביטוח לאומי. וועדה רפואית זו עוסקת, בין היתר, בקביעת שיעורי נכות אשר יכולים להשפיע על שיעור הגמלה.
למעשה, יש שיגידו שזו החשיבות בהתייעצות עם עורך דין מומחה – על מנת לדעת מתי, ואם בכלל מגיע הזמן להגיש תביעה נוספת עבור גמלת נכות, כמו גם לקבל סיוע מקצועי בהגשתה מלכתחילה. לרבות טיפול בכל האספקטים הבירוקרטיים והמשפטיים.
מה תפקידה של וועדה רפואית?
לאחר השלמה של תקופה, ומתוך הנחה שאם נעשה נזק כתוצאה מהתאונה אזי שהמסקנות בעניינו התגבשו, המבוטח יקבל הזמנה להופיע בפני ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי על מנת לשער את שיעור הנכות. שיעור זה מתבסס על מסקנות הוועדה הרפואית לאור תלונות המבוטח. הוועדה תבדוק את התיעוד הרפואי הרלוונטי ואספקטים אחרים על מנת להגיע למסקנה. הדיון בוועדה יתועד בפרוטוקול, ועותק ממנו יישלח אל המבוטח. החלטת הוועדה יכולה להוות רכיב משמעותי בקביעת גובה הפיצויים. כאמור, ייצוג בידי עורך דין המתמחה בנושאים אלו יכול לסייע ו/או לייעל הליכים בנתיב זה.
יש לציין, שאם הוועדה תכיר בשיעור נכות של עד 20%, אפשר שזה יזכה את המבוטח בפיצוח חד פעמי אך 20% ומעלה יזכה בגמלה חודשית עד גיל פרישה. ישנה אפשרות להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית.
לפרטים נוספים אודות נושא זה, ניתן ליצור עמנו קשר לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות. משרדנו ייעץ וייצג לקוחות מעל לשני עשורים כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
תאונת עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
דיני נזיקין(פתח בטאב חדש בדפדפן)
<a><strong>מחלות מקצוע</strong></a> (תנאים להכרה)(פתח בטאב חדש בדפדפן)
<strong>הטרדה מינית כתאונת עבודה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)
