פסק דין תקדימי כנגד שירותי בריאות כללית

פער בגיל הפרישה בין גברים לנשים מהווה אפליה כנגד עמיתיהן הגברים

28 מיליון ₪ תידרש הכללית לפצות 56 עובדות בגמלאות אשר תבעו את הכללית בשל כך שנשים שהשתתפו בתכנית הפרישה המוקדמת אולצו לפרוש בגין 60, כאשר גיל הפרישה דאז לעמיתיהן הגברים לפי תכנית הפרישה מרצון עמד על 65.

במסגרת תכנית פרישה מוקדמת לגמלאות מרצון, רחבת היקף, שניתנה במהלך שנות ה- 90, אפשרה שירותי בריאות כללית לכ- 800 נשים ו- 350 גברים לצאת לגמלאות בתנאים מועדפים, תוך מתן תנאים משופרים כגון חודשי הסתגלות, מענק פרישה ועוד.

בתכנית ה"פרישה מרצון בתנאים מועדפים" שהוצעה לעובדי הכללית, נכלל סעיף אשר קבע כי זכאותן לפנסיה מוקדמת מהכללית תפסק עם הגיען לגיל 60. טענתן כי מדובר בסעיף מפלה, נדחתה תחילה בבית הדין האזורי לעבודה וכן בבית הדין הארצי לעבודה. חרף הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, לא התייאשו התובעות, ועתרו לבג"צ כנגד החלטת בית הדין הארצי.

בתאריך ה- 29.10.12 , ניתן פסק דין בג"ץ 6845/00 איתנה ניב ונעמי אורטל נ' בית הדין הארצי לעבודה, קופת חולים כללית ואח' פ"ד נו (6) 663, שקבע כי הסעיף בתוכנית הפרישה הקובע חובה על נשים לפרוש לפנסיה בקרן גמלאות מרכזית בגיל 60, הוא סעיף מפלה ודינו בטלות.
חיובן של נשים לפרוש פרישה מוקדמת בגיל 60 לעומת גברים בגיל 65, מהווה אפליה אסורה המנוגדת לחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד התשמ"ז-1987. חוק זה מאפשר לעובדת אשר גיל הפרישה המוגדר בהסכם הקיבוצי החל עליה נמוך מגיל הפרישה של עובד, לבחור האם רצונה לפרוש במועד זה או שמא בהתאם לגיל הפרישה של עובד.

בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מדגישה השופטת הדס יהלום כי הדגש בתביעה זו הוא על זכות הבחירה בגיל הפרישה. משלא ניתנה לעובדות זכות בחירה באשר למועד פרישתן הרי שמדובר באפליה ולכן יש לקבוע שהתובעות זכאיות לפיצוי בגין חיובן לפרוש בגיל 60,בגובה הזכויות שהיו מקבלות לו היו פורשות בגיל 65.