עובדים רבים שנשללו מהם זכויות במשך השנים. ובמיוחד כאלה שממשיכים לעבוד במקום העבודה נמנעים מהגשת תביעה. אלו עושים זאת מתוך תחושת "לא נעים לי" או חוסר רצון להעכיר את האווירה ומשוכנעים שניתן יהיה לתבוע את זכויותיהם גם במועד מאוחר יותר. אז זהו שלא תמיד זה אפשרי! התיישנות מאיימת על רכיבי התביעה.
חוק ההתיישנות במדינת ישראל
במדינת ישראל קיימת התיישנות על היכולת לתבוע זכויות שלא שולמו. לאחר חלוף תקופה מסוימת לא ניתן יהיה לתבוע עוד פיצוי כספי. זכויות בגינן בגין יש עילת תביעה.
בתביעה אזרחית רגילה, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים. בדיני עבודה ישנן זכויות שלהן תקופות התיישנות קצרות יותר.
שכר שלא שולם – התיישנות על השכר ועל הלנתו
כאשר מדובר בשכר שלא שולם, אין כל מגבלה ולכן תקופת ההתיישנות הינה תקופת ההתיישנות "הרגילה" של 7 שנים.
לעומת זאת, כאשר מדובר בפיצויי הלנה בגין שכר שהולן, סעיף 17א' לחוק הגנת השכר מפריד בין שני תרחישים:
- הראשון מקרה שבו כלל לא שולם השכר ואז הזכות לתבוע פיצוי בגין ההלנה עומד על שנה אחת מהיום שבו רואים את השכר כמולן.
- תרחיש שני הוא כאשר השכר שולם אך באיחור, ואז ההתיישנות תעמוד על 60 יום מהיום בו שולם השכר. עם זאת, ראוי לציין כי בית הדין רשאי להאריך את התקופה הנ"ל בשלושים ימים נוספים.
לא שולמו ימי חופשה – התיישנות ימי חופשה
אם תופעת הלנת השכר חוזרת על עצמה 3 פעמים במהלך 12 חודשי עבודה רצפוים תתארך תקופת ההתיישנות לפיצויי ההלנה לשלוש שנים.
פדיון ימי חופשה על פי חוק ניתן רק עם סיום יחסי העבודה ולכן לא תקום עילת תביעה בלפני מועד זה. בגין עילה זו תקופת ההתיישנות תעמוד על 3 שנים מיום היווצרות העילה.
בהתאם לחוק חופשה שנתית ימי החופשה אינם ניתנים לצבירה אלא בהסכמת המעסיק ולאחר ניצול 7 ימים מתוך הזכאות לחופשה. ימים אלו ניתן לצרף ליתרת החופשה בשנתי השנים הבאות.
התיישנות דמי הבראה
כאן יש לנו בשורה נחמדה, כיום עובד שסיים את עבודתו יכול לתבוע דמי הבראה רק בעבור השנתיים האחרונות לעבודתו וזאת למשך תקופה של עד 7 שנים. באם ממשיך העובד לעבוד תקופת ההתיישנות לא חלה עליו.
הבשורה היא כי לאחרונה, בעקבות יוזמתה של ח"כ מיכל רוזין ממרץ, נחתם הסכם קיבוצי חדש בין יו"ר ההסתדרות ליו"ר הארגונים העסקיים שמבטל את תקופת ההתיישנות ומאפשר לעובדים לתבוע עד 7 שנים לאחור.
אנו צופים כי הסכם זה יורחב באמצעות צו הרחבה בקרוב מאוד ויוחל על המשק כולו.
התיישנות פיצויי פיטורים
בדומה לשכר העבודה גם בהקשר של פיצויי הפיטורים חייבים לעשות אבחנה בין פיצויי הפיטורין עצמם לבין פיצויי ההלנה בגין פיצויי הפיטורים.
הזכות לפיצויי פיטורים קמה רק עם סיום יחסי העבודה ולכן עילת תביעה תקום רק ממועד זה. את פיצויי הפיטורים עצמם ניתן לתבוע לפי התיישנות של 7 שנים, כלומר לאחר שבע שנים עילת התביעה תיישן, אלא אם קיים הסכם מייטיב.
התיישנות פיצויי הלנה
באשר לפיצויי ההלנה של פיצויי הפיטורים, אותם ניתן לתבוע בדומה לפיצויי הלנת שכר, תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן (15 יום לאחר סיום יחסי העבודה) באם לא שולמו. במידה ושולמו באיחור ניתן לתבוע במשך 60 יום מהיום בו שולמו, ובית הדין רשאי להאריך תקופה זו בשלושים יום נוספים.
נוסף על כך ראוי לציין כי בית הדין רשאי להחליט כי לא יפסוק כלל פיצויי הלנה או שיפסוק פיצויים מוגדלים.
כאשר קיימת מחלוקת על שכר או על פיצויי פיטורים בית הדין יימנע לרוב מלפסוק הלנה.
אז אל תאמרו שלא אמרנו לכם, אם יש זכויות שלא קיבלתם, צרו קשר וניפגש ללא עלות וללא התחייבות.
התיישנות ימי חופשה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
חוק הגנת השכר תשי"ח 1958(פתח בטאב חדש בדפדפן)
מחיקת הליך עקב התיישנות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
