מלאו טופס לחזרה

ברוכים הבאים לאתר אריק שלו ושות' משרד עורכי דין

זכויות העובדת בעת שמירת הריון וחופשת לידה

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, קובע כי מעסיק מחוייב לשחרר עובדת הנמצאת בשמירת הריון מעבודתה. עולה השאלה, מהן זכויות המוקנות לעובדת בעת שמירת ההריון ובעת חופשת הלידה?

החוק מאפשר לעובדת את הזכות להעדר מהעבודה לרגל הריונה ומוסיף, כי העובדת לא תפגע באשר לזכויות הוותק שלה במילים אלו: "עובדת רשאית להעדר מעבודתה, בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר, היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה".  

לאור האמור לעיל, עולה השאלה מהו המצב החוקי החל על העובדת המצויה בשמירת הריון וחופשת לידה וכיצד עליה לנהוג.

תגמולים מהביטוח הלאומי בשל העדרות מהעבודה

ככלל, במידה ועובדת נעדרת מעבודתה בשל שמירת הריון, אזי יכולה היא לדרוש פיצוי מאת הביטוח לאומי. גמלת שמירת ההריון מחושבת לפי השכר האחרון, ממוצע ברוטו של שלוש המשכורות האחרונות של העובדת, ולא יותר מהשכר הממוצע במשק.

הזכאות לתגמול מהביטוח הלאומי עומדת לעובדת בתנאי ששמירת ההיריון נמשכה יותר מ-30 ימי העדרות שבהם נאלצה העובדת להפסיק את עבודתה, באישור רופא, בשל סיכון לעובדת ו/או לעובר. בנוסף, יש להראות, כי שולמו בעד העובדת דמי הביטוח הלאומי בתקופה של שישה חודשים לפחות מתוך ארבע עשרה החודשים שקדמו לתקופת שמירת ההריון.

תגמולים מהביטוח הלאומי בשל היעדרות חלקית מהעבודה

לאור האמור לעיל, עולה השאלה מה דינה של היעדרות חלקית, קרי, כשהרופא מאשר להגיע לעבודה אך קובע כי על העובדת לעבוד פחות שעות? סוגיה זו נדונה בביה"ד הארצי לעבודה בעניין עבל 000289/05 אל משעני וניתן בו פס"ד תקדימי שלפיו, באם העובדת נעדרה מעל שלושים יום, ניתן לזכותה בגמלה חלקית לשמירת הריון וכל בהתאם לחלקיות ההיעדרות. כדי לסבר את האוזן, נבהיר, כי באם העובדת נעדרה 30% – זכאית היא ל-30% גמלה מאת המוסד לביטוח לאומי. חשוב לדעת, כי המחוקק טרם הסדיר נושא זה בחקיקה אך כדאי וגם רצוי לדרוש גמלה חלקית בהתאם לפסק הדין שניתן.

 חישוב הוותק הנצבר במקום העבודה

לגבי חישוב הוותק הנצבר בזמן שמירת ההריון וחופשת הלידה, חשוב לציין, כי על מנת לחשב את תקופת הותק של העובדת עלינו להביא בחשבון מספר פרמטרים:ראשית, במהלך חופשת הלידה נשמר הרצף ביחסי  העבודה בין העובדת למעביד ולפיכך, תקופה זו נצברת בחישוב הותק.

באשר לתקופת שמירת ההריון, קבע בית הדין האזורי לעבודה בפסה"ד דמ 002397/03 אור (שבת) לי נ' צוברי דליה, כי תקופת שמירת ההריון נכללת בחישוב צבירת הוותק.

נסייג את הדברים ונאמר, כי יש לזכור, שהלכה זו אינה מחייבת מאחר והערכאה שבה התקבל פסה"ד היא ביה"ד האזורי לעבודה ולא בביה"ד הארצי. למרות זאת, כדאי ואף רצוי, לעמוד על זכות זו ולדרוש כי תקופת שמירת ההריון תחושב בותק הנצבר לקבלת פיצויי הפיטורין.

חישוב הזכאות לימי חופשה

לא ניתן להכליל את תקופת שמירת ההריון בחישוב הזכאות לימי חופשה וכך גם לא ניתן להכליל את תקופת חופשת הלידה בחישוב הזכאות לימי החופשה.

חישוב הזכאות לדמי הבראה

נציין, כי תקופת חופשת הלידה ושמירת ההריון נכללות בחישוב הזכאות לדמי הבראה.

הפרשות מעביד בתקופת שמירת הריון

אין חובה על מעביד להפריש כספים כגון: קרן פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים וכדומה בתקופות אלה. אלא אם הוסכם אחרת בין העובדת לבין המעביד בחוזה עבודה אישי, או באם ישנו הסכם קיבוצי או צו הרחבה החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה.

הפרשות מעביד בתקופת חופשת הלידה

בתקופה זו חל סעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים הקובע, כי עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי והיא ומעבידה או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה.

התנאים להפרשות מעביד בתקופת חופשת הלידה

 יש לציין, כי האמור לעיל יחול על המעביד שבינו לבין העובדת התקיימו יחסי עובד ומעביד כל תקופת ההריון והעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון.

הפרשות לקופות גמל

לנושא הפרשות לקופת גמל, יש לציין כי בשנת 2004 פורסם חוק עבודת נשים (תיקון מספר 24), שעוסק, בין היתר, בשאלת הבטחת תשלומים לקופות גמל לעובדות בתקופת שמירת הריון.במהלך חופשת הלידה בת 26 שבועות יהא המעביד מחוייב להפריש לקופת גמל רק בגין אותם 14 שבועות שבהם זכאית העובדת לחופשת לידה.

האחד, הבטחת התשלומים לעובדת בחופשת לידה, שזכאית היאלדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, תתבצע על כל קופת גמל, כהגדרתה בסעיף 47 לפקודת מסהכנסה. אם עד מועד כניסת התיקון לתוקף, חיוב המעביד להמשיךולהפריש, בגין עובדת, היה לעניין הבטחת פנסיה וקרן השתלמות בלבד, הרי שממועד כניסתהתיקון לתוקף, תחול חובת הפרשה גם על קופת גמל הונית, ועל כל קופת גמל שהיא,כהגדרתה בסעיף 47 לפקודה.

הבטחת התשלומים לקופת גמל

בנוסף, הבטחת התשלומים לקופת גמל, תחול גם על תקופת שמירת הריון שלעובדת, עליה היא זכאית לגמלה מאת המוסד לביטוח לאומי, בתנאים הזהים לאלו של חופשת הלידה.

במסגרת התיקון, הוסמך השר להתקין תקנות בדבר מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים, אך עד להתקנת תקנות המסדירות כללים לתשלום, נוסחו התקף של החוק הוא נוסחו בטרם התיקון קרי, הבטחת פנסיה וקרן השתלמות בלבד, לעובדת בחופשת לידה בלבד. נבהיר, כי במקרה שהעובדת אכן זכאית לקבלת דמי מחלה ממעבידה, על המעביד להמשיך להפריש עבורה הפרשות סוציאליות.

שתפו:

/ 5.

לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא התחייבות השאירו פרטים:
לקבלת ייעוץ/ייצוג משפטי ללא התחייבות

ברוכים הבאים לאתר אריק שלו ושות' משרד עורכי דין

דילוג לתוכן