מלאו טופס לחזרה

ברוכים הבאים לאתר אריק שלו ושות' משרד עורכי דין

פגיעות בעבודה לא מה שחשבתם

איום על חיי קבלן בניין שגרם להתפרצות מחלת הסוכרת, תאונת דרכים שהובילה לטנטון, קוסמטיקאית עם פגיעה בשורש כף היד ושותף בחברה שהתאבד בשל חובות. כל אלו הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעות בעבודה המזכות בגמלה, פגיעות בעבודה שהן בהחלט לא מה שחשבתם!

כשרובינו חושבים על תאונות עבודה, הדימוי הראשון שעולה הוא לרוב פגיעה מציוד כבד, תאונות נפילה באתרי בנייה או מחלה שהתפרצה עקב חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים. מה שרובינו אינם יודעים הוא שישנם מקרים רבים נפוצים למדי ומוכרים על ידי הביטוח הלאומי אשר עונים על הגדרת "פגיעה בעבודה" משום שהוכח כי קיים קשר סיבתי שבין הפגיעה לבין מקום או אופי העבודה, גם כאשר אנו מתקשים להבחין בקשר סיבתי ברור.

'פגיעות בעבודה', בהתאם להגדרה בחוק הביטוח הלאומי נחלקות לשתי סוגי פגיעות: תאונות עבודה, ומחלות מקצוע. תאונת עבודה, היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

מיקרוטראומה מתאר רצף של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שיש בהן לגרום לנזק מצטבר. מחלת מקצוע, היא מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והעובד חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

בניגוד לתאונות עבודה, המחלות המוכרות כמחלות מקצוע הן רשימה סגורה. מיקרוטראומה, או תורת הפגיעות הזעירות היא שילוב שבין שני סוגי הפגיעות, כאשר בית הדין הכיר בכך שישנם מקרים שאינם נמנים על אחד משני הסוגים אך עדיין יש להתיחס אליהם כפגיעה שנגרמה במקום העבודה. מדובר בסדרת פגיעות זעירות המצטברות לנזק קבוע.

פגיעה בעבודה – אירוע דחק שגרם להתפרצות סוכרת

קבלן ראשי בפרויקט בנייה גדול הוכר כנפגע עבודה לאחר שאירוע דחק (סטרס) חריג שחווה גרם להתפרצות מחלת הסוכרת.

בעת שהותו של הקבלן בביתו הגיע לביתו אחד מקבלני המשנה בפרויקט בו עבד ואיים להצית את עצמו, את הקבלן ואת ביתו באם לא ישולמו לו הכספים המגיעים לו. הדחק שחווה הקבלן במהלך האירוע גרם לו לסחרחורות ולטשטוש ראייה. כעבור מספר ימים אובחן כחולה בסוכרת.

לאחר בחינת השפעת האירועים על עיתוי הופעת הסוכרת לצד בחינת נתוניו האישיים של הקבלן, החליט הביטוח הלאומי כי אירוע הדחק אכן גרם להתפרצות המחלה.

מחקרים רבים כבר הוכיחו כי קיים קשר הדוק בין אירועי דחק (סטרס) קשים לבין פגיעה בתאי הביתא בלבלב, האחראים על ייצור האינסולין בגוף, והביטוי הוא מחלת הסוכרת. נייר עמדה מטעם מומחים של האגודה הישראלית לסוכרת מבהיר כי על אף שלמחלה גורם תורשתי, אירוע הדחק מתפקד כמאיץ להתפתחות סוכרת מסוג 2 .

מקרה זה הוגדר כפגיעה בעבודה ולאחר בחינת אחוזי נכותו של הקבלן, הוא זכה בגמלה מהביטוח הלאומי.

התפתחות טנטון עקב תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

תאונת דרכים אינן דבר חריג במדינת ישראל ורבים מהן מתרחשות במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בנסיעה ממנה. אם אלו התרחשו בלא סטייה ניכרת מהדרך הרגילה, הן תיחשבנה גם תאונת עבודה.

אחת הפגיעות הנפוצות בקרב נפגעי תאונות דרכים היא צליפת שוט (whiplash), בה זריקת הראש לפנים ואז לאחור גורמת לפגיעה בחוליות הצוואר שעשויה לגרום ללקויות פיזיות שונות וביניהן לקות שמיעה בשם טנטון. טנטון או טיניטוס בלועזית הוא ליקוי שמיעה המוכר על ידי הביטוח הלאומי בו שומע הנפגע צפצופים, זמזום או צרצור באוזן אחת או בשתיהן כאשר אין לצליל מקור חיצוני אמיתי.

ברוב המקרים בהם סובל נפגע עבודה מטנטון הפגיעה נובעת מחשיפה ממושכת למקור רעש ויש צורך לבסס קשר בין מקור הרעש, עוצמתו ותדירותו לבין הפגיעה על מנת שזו תוכל להיחשב פגיעה בעבודה.

כאשר הטנטון נובע מתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, ביסוס הקשר הסיבתי בין הטנטון למקום העבודה הינו פשוט יותר משום שאינו מחייב מדידות רעש והוכחה של חשיפה ממושכת אליו.

באם יתקיימו המבחנים הנדרשים לביסוס קיומו של טנטון קבוע לצד ליקויי שמיעה נוספים, כתוצאה מתאונת עבודה, יזכה הנפגע בנכות בשיעור של עשרה אחוזים לפחות.

קוסמטיקאית ומלטש יהלומים שסובלים מפגיעה בשורש כף היד – כתוצאה ממיקרוטראומה

תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) מתארת פגיעה בתעלה העצבית של עצב שורש כף היד. בתסמונת זו לחץ על העצב המדיאני העובד בשורש כף היד גורם להפרעה באספקת הדם לעצב ולחולשה של שרירי כף היד שמלווה בהתעייפות היד, כאבים, עקצוצים, הירדמות ונימול ביד או באצבעות.

בהתאם להגדרה בתקנות הביטוח הלאומי, תסמונת זו מהווה מחלת מקצוע אצל עובדים העוסקים ב"עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי העניין, החוזרות ונשנות, ברציפות".
תסמונת זו הוכרה גם כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה במקרה דוד פור משה נ' המוסד לביטוח הלאומי, בו יהלומן נפגע עקב ליטוש יהלומים, תנועה מאומצת חוזרת ונשנית שביצע במשך 20 שנות עבודתו.

כך קרה גם לח.ג., שיוצגה על ידי משרדינו, קוסמטיקאית במקצועה שעבדה במשך שנים רבות תשע שעות ביום חמישה ימים בשבוע בטיפולי פנים, אפילציה, איפור קבוע ועיסוי פנים פעולות שדרשו הן דיוק והן פעולה מאומצת של הידיים.

התאבדות יכולה להיחשב תאונת עבודה

לאחרונה פסק בית הדין הארצי לעבודה כי יש להכיר בהתאבדותו של שותף בחברה, שנקלע לקשיים כלכליים וחובות, כתאונת עבודה וחייב את הביטוח הלאומי לאשר קצבת שארים לאלמנתו. ההתאבדות התרחשה על רקע סירוב שותפו לאפשר לו לצאת מהשותפות ולהתחיל עבודה בתור שכיר במקום אחר. תחילה דחה בית הדין האזורי את הערעור בטענה כי לא התרחש אירוע חריג שקושר את ההתאבדות לעבודה.

אולם בערעור על החלטת בית הדין האזורי, סבר בית הדין הארצי כי בעקבות שיחתו עם שותפו שסירב לשחררו מהתקשרותו לחברה, חש המנוח כי נבצר ממנו לשקם את חייו וכי שיחה זו היא בבחינת האירוע שבעקבותיו שגמלה בליבו ההחלטה לשים קץ לחייו. לכן פסק בית הדין כי בבחינת השאלה האם קיים קשר סיבתי משמעותי בין שיחת המנוח עם שותפו, לבין החלטת המנוח להתאבד יכול שיתקיים קשר זה גם על דרך החמרת מצב קיים.

תמורות שחלו בשנים האחרונות במדע הרפואה מאפשרות לקהילה המדעית לקשור פציעות וליקויים לפגיעות שונות שהתרחשו בעבודה אשר עד לאחרונה הקשר הסיבתי בינן לבין העבודה לא היה ברור. ככל שהטכנולוגיה ומדע הרפואה יתפתחו כך ניתן יהיה לצפות כי הן הביטוח הלאומי והן בית הדין לעבודה יידרשו להכיר במגוון גדול יותר של פגיעות.

שתפו:

/ 5.

לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא התחייבות השאירו פרטים:
לקבלת ייעוץ/ייצוג משפטי ללא התחייבות

ברוכים הבאים לאתר אריק שלו ושות' משרד עורכי דין

דילוג לתוכן