בראשון לפברואר השנה, נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק הגנת השכר. התיקון מהווה מהפיכה בתחום דיני עבודה ומטרתו להבטיח לעובד את הזכויות המגיעות לו על פי חוק ולמנוע מהמעביד לנצלו מבלי שיבחין בכך. תיקון זה עשוי להשפיע דראסטית על דפוסי ההעסקה במשק הישראלי ולמנוע העסקת עובדים למשך שעות מרובות ללא מתן התמורה הנקבעת בחוק הגנת השכר.
במקביל לתיקון לחוק הגנת השכר תוקן גם חוק שעות העבודה והמנוחה בכל הקשור לרישום שוטף של שעות העבודה, באמצעות שעון נוכחות או אמצעים ידניים. תיקון 24 לחוק הגנת השכר מחייב את המעסיק במספר שינויים במבנה תלושי השכר וכן ניהול קפדני של פנקס עבודה ומסירה אישית של תלוש שכר לכל עובד.
להלן עיקרי התיקון
לפי התיקון יכללו תלוש השכר ופנקס העבודה את הפרטים הבאים:
- פרטי העובד והמעביד
- תאריך תחילת העסקה, דרגה וותק העובד
- היקף המשרה לעובד במשכורת ושכר שעתי לעובד בשכר, מספר ימי העבודה ושעות העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר ומספר שעות העבודה בפועל של העובד.
- מספר ימי החופשה ויתרתן
- מספר ימי מחלה, ניצול ויתרת ימי מחלה צבורים
- גובה השכר
- סך כל השכר והתשלומים החייבים במס
- תשלומים נוספים
- תשלום עבור תקופה קודמת או עתידית שאינה עבור החודש שבגינו הונפק התלוש
- שעות נוספות, מספר השעות בפועל וכן פירוט התגמול.
- הפרשות המעביד בגין תנאים סוציאלים
- שיעור שכר המינימום לפי גיל העובד
- דרך התשלום – כלומר המחאה, מזומן, העברה בנקאית וכן פרטי חשבון הבנק של העובד
משמעות התיקון עבור המעביד
עיקר חשיבותו של התיקון הוא בהיפוך נטל ההוכחה מהעובד למעביד במקרים בהם מתעוררת מחלוקת. עניין זה צפוי להקל משמעותית את יכולת ההוכחה בתביעות עובדים בבית הדין לעבודה. על מנת להתגונן יהיה על המעביד לנהל רישום מדוייק של שעות עבודה, שעות מנוחה שבועיות, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית של עובדיו.
אם לא בוצע הרישום באמצעים מכנים דיגיטלים או אלקטרונים, יאלץ המעביד למלא מדי יום את שעות העבודה, להחתים את העובד ולאשר את חתימתו על ידי מישהו שמוסמך לכך מטעם המעביד.
עונשין נושאי המשרה החשופים להרשעה במקרה של עבירה על חוק הגנת השכר הם: "מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. הקנס הקבוע בחוק העונשין לאי מסירת התלוש עד למועד הקובע המוגדר בחוק הגנת השכר עומד על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, 26,100 ש"ח (נכון ליוני 2008) או בנסיבות מחמירות כפל קנס.
מסירת תלוש שכר אשר אינו תואם את ההתוויות בתיקון 24 לחוק הגנת השכר יגרור קנס העומד על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, 26,100 ש"ח (נכון ליוני 2008) או בנסיבות מחמירות כפל קנס. דינו של מעסיק שניכה משכרו של עובד מבלי העברת הניכוי למי שאליו יועדו הסכומים מאסר של שנתיים או מחצית מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (67,300 ₪ נכון ליוני 2008) ובנסיבות מחמירות – כפל הקנס.
מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (ואם בנסיבות מחמירות – מאסר 30 חודשים או קנס פי 6 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין). תחולת סעיף קטן זה מיום 6.7.2008.
הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) הינו בגובה 202,000 ₪, נכון ליוני 2008. הפר המעביד את חובותיו בעניין התלוש ביודעין, הרי לבית הדין לעבודה ניתנה סמכות לפסוק פיצויים לדוגמה לטובת העובד, בסכום של עד 5,000 ₪ (ובנסיבות מיוחדות אף יותר מכך) בגין כל תלוש שכר.
