מלאו טופס לחזרה

ניכויים משכרו של העובד בגין נזק לרכב החברה

ניכויים משכרו של העובד בגין נזקים אשר גרם לרכוש החברה, אינם מותרים ונחשבים לניכויים שלא כדין.

זכאותו של עובד לשכר עבודה הנה זכות קוגנטית בסיסית אשר דיני עבודה אינם מאפשרים להתנות עליה, למעט על פי האמור בחוק הגנת השכר התשי"ח- 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר").

סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן לנכות סכומי כסף משכר העבודה. אין ברשימה הוראה בעניין ניכוי כספים בגין נזקים אשר גרם העובד לרכוש המעביד, דמי השתתפות עצמית ודוחות תנועה וחניה, ועל כן ניכוי כזה אינו מותר ויהיה שלא כדין.

ההסדר הקבוע בחוק מבחין בין שני מצבים, הראשון ניכוי משכרו השוטף של העובד, לבין מצב שני של  ניכוי משכרו האחרון. כאשר מדובר בניכוי משכרו השוטף, הניכוי חייב להיות בכפוף להתחייבות בכתב של העובד, וזאת בתנאי שלא ינוכה חוב העולה כדי רבע שכרו של העובד, מכאן, שאם העובד הסכים לכך, כי הנזק לרכב ודמי השתתפות עצמית יהוו חוב שלו כלפי המעביד, ניתן אז לנכות את הסכומים הללו משכרו בכפוף לגובה הניכוי המותר.

אם העובד אינו מסכים להכיר בחוב שלו כלפי המעביד, הרי שאין לנכות את הסכומים הללו משכרו. כמו כן ניתן להשוות סוגיה זאת לפי סעיף 25(א)(4) לחוק הגנת השכר, לפיו ניתן לנכות משכרו של העובד סכום אשר הוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או ע"פ חיקוק- מכאן שאם הנזק נגרם כתוצאה מהפרת משמעת ועל פי ההסכם הקיבוצי מדובר בעבירה ולצידה קנס, ניתן לנכות משכרו של העובד את הנזק. קנס משמעת שלא במסגרת הסכם קיבוצי או חיקוק, לא ניתן לנכות משכרו של העובד.

לעניין ניכוי משכרו האחרון של העובד, סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר קובע "על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל העובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".

ניכוי זה אינו מותנה בהסכמת העובד- הכלל שנקבע בפסיקה, כי אין לנכות משכרו של העובד סכומים בלתי מוכחים, אלא כי סכום החוב חייב להיות על סכום קצוב ובלתי שנוי במחלוקת.

ההיגיון מאחורי זה הוא שהמעביד אינו יכול להיות התובע של סכום החוב ובאותה עת להיות גם השופט וגם המוציא לפועל של סכום הנזק. בית הדין הארצי בפס"ד (שב"ע נד/101-3 יעקב עמנואל נ' שופרסל בע"מ) ציין את הדברים הבאים: "בשאלת הניכוי המותר משכר העובד האחרון, על כל רכיביו, עוסק סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958, והוא קובע כי לא ינוכו משכר העבודה האחרון אלא "כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".

כוונת המילים "יתרת חוב ולרבות מקדמות" היא, לסכום קצוב ומוכח, או בלתי שנוי במחלוקת, שהרי לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו.

אלא על הסבור כי נותרו "יתרות-חוב" שחב לו העובד, להתכבד ולהגיש תביעה נגדית, או בהתקיים נסיבות לקיזוז לטעון לקיזוז בכתב הגנתו – ולהוכיח את טענתו".

מכאן, כאשר מדובר בחוב שאינו מוכח, או כאשר המעביד טוען שהעובד גרם לו נזק, דהיינו- מצב שאין בו חוב מגובש וקצוב, על המעביד יהיה להוכיח את ערך הנזק וגם להוכיח קשר בין העובד לבין קרות הנזק, או לקבל את הסכמת העובד בכתב לניכוי החוב. משמע, מעביד אינו יכול לנכות סכומים אלו משכר העבודה, לרבות נזק שנגרם לרכב החברה ואף לא את דמי ההשתתפות העצמית, אלא הניכוי חייב להיות במסגרת תביעה נפרדת של המעביד נגד העובד בבית המשפט.

האפשרות לנכות משכר עובד עלות השתתפות עצמית בגין נזק שנגרם לרכב החברה, מתקיימת בשני מקרים: האחד כאשר העובד חתום על מסמך לפיו הוא מתיר למעביד לנכות משכרו את סך ההשתתפות העצמית, שהמעביד שילם לחברת הביטוח. המקרה השני הוא כאשר העובד חתם מראש על חוזה עבודה בו התחייב, לשאת בעלות ההשתתפות העצמית בזמן קרות נזק ובהתאם לאמור בחוק לעניין גובה הניכוי המותר. בפס"ד עב (חי') 4203/04, אלטשולר בוריס נ' שחר- צח שרותי הסעות בע"מ, נקבע שלא די בכתב התחייבות של העובד למעביד כדי לעמוד בתנאי סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, על מנת להתיר למעביד לנכות משכרו של עובד ע"פ התחייבות בכתב של העובד, אלא על המעביד להוכיח גם את התאונה אשר בעטיה נגרם נזק לרכב, להוכיח כי התאונה נגרמה באשמתו של העובד או להציג קביעה של קצין הבטיחות שהתאונה נגרמה באשמת העובד וגם עליו להוכיח את גובה תשלום ההשתתפות העצמית שנשא בה בשל אותה תאונה.

בפס"ד דמ (ת"א) 10712/05, קאסה זנבה נ' ג. ה. מוקד סקיורטי בע"מ, שניתן ע"י בית הדין האזורי לעבודה בת"א נקבע כי הזכאות לשכר עבודה הינה זכות קוגנטית ואינה ניתנת לויתור- כך שאם העובד היה חתום על הסכמה לקיזוז אך בעת קרות מקרה הנזק העובד מכחיש את חובו ומתנגד לקיזוז- הרי אין בהסכמתו הקודמת ולא כלום: "הרי אין זה מתקבל על הדעת כי כל עובד יהא חשוף לקיזוזים ולתביעות בגין נזקים אשר הוא גורם למעסיקו במהלכה הרגיל של עבודתו". יודגש כי לו היה מדובר ברשלנות חמורה או בנזק אשר נגרם בזדון, המעביד יהיה זכאי לשיפוי בגין הנזק שנגרם בגינם.

<strong>ניכויים משכר עבודה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>הסכם פרישה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

הכר את תלוש השכר שלך(פתח בטאב חדש בדפדפן)

ניכוי מס(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>תביעות חוב בפירוק</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

שתפו:
[addtoany]
מאמרים שעשויים לעניין אותך

מבוא: בתקופות של סכסוכים ועוינות, החברים הפגיעים ביותר בחברה סובלים

קרא עוד »

כאשר אתם מחפשים עורך דין המתאים לצרכיכם, הדבר הראשון שחשוב

קרא עוד »

לפני כל הליך של פיטורים, יש חובה לקיים את שלב

קרא עוד »
לבדיקת היתכנות מהירה ללא כל התחייבות מלא/י את הטופס ושלח/י
לבדיקת היתכנות (ללא התחייבות) השאירו פרטים ונציג משרדנו יחזור אליכם בהקדם
לבדיקת היתכנות (ללא התחייבות) השאירו פרטים ונציג משרדנו יחזור אליכם בהקדם

לפנייה לנציג הווירטואלי החכם שלנו
לחצו כאן

לחץ כאן
צריכים עזרה?
לנציג הווירטואלי של משרדינו:
שלום, איך נוכל לעזור?
דילוג לתוכן