למרות שהצעות חברות ומחמאות חוזרות הנו מקרה גבולי שהוא ספק הטרדה מינית, בית הדין קבע כי העובדת הוטרדה מינית וזכה אותה בפיצוי מינימלי.

התובעת, ארכיאולוגית בהשכלתה, לטענתה פוטרה מעבודתה ברשות העתיקות עקב תלונתה בפני הרשות כי הממונה עליה הטריד אותה מינית במהלך העבודה. התובעת עתרה כי בית הדין יפסוק לה מלוא הפיצוי הקבוע על פי דיני עבודה, קרי סעיף 6(ב) לחוק הטרדה מינית, בסך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק מצידה, וכי יפסוק לה הפסדי שכר לתקופה של שבע שנים בשיעור של 743,400 ₪.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי למרות שמדובר במקרה גבולי שהוא ספק הטרדה אסורה ספק התנהגות קבילה, אלמלא היה מדובר ביחסי מרות שבמקום עבודה, ספק אם התנהגותו של המעביד הייתה בגדר הטרדה מינית. דיני העבודה מבקשים להציב נורמות התנהגות ראויות ומחמירות במקום בו קיימת מערכת יחסים אשר מעצם מהותה וטיבה מועדת לניצול, על מנת להרתיע ממונה במקום עבודה מלבצע מעשים שעולים כדי הטרדה מינית.

להטרדה מינית יש היבט סובייקטיבי. הוא משתנה מאדם לאדם, מעשה שנראה הטרדה מינית לאדם אחד, לא בהכרח ייראה כך לאדם אחר. המבחן המכריע הינו המבחן האובייקטיבי שמתבסס, כרגיל, על האדם הסביר.

יש לענות על שתי שאלות

אחת, האם ההתנהגות הגיעה כדי הטרדה מינית, שמהווה פגיעה ממשית, או שהינה התנהגות מקובלת וקבילה. השאלה השנייה, אם הייתה התנגדות, או שהייתה הסכמה, להתנהגות זאת. בית הדין בחן מהי התנהגות המטרידה מינית, כאשר התשובה עליה מחייבת לבחון פרמטרים שונים. הטרדה מינית מחייבת מעשה בעל אופי מיני, יכולה להיות אישית או סביבתית, יכולה שתהא באופן גופני או באופן מילולי, ויכולה להופיע ברמות חומרה שונות, אך צריך שתהיה בה פגיעה ממשית.

בית הדין התייחס להגדרה של "מסגרת יחסי עבודה" וקבע שהיא הגדרה רחבה, הכוללת בתוכה לא רק את מקום העבודה, אלא גם מקומות אחרים, הקשורים באופן ישיר או עקיף לעבודה. ההנחה היא שהטרדה מינית נעשית בדרך כלל, במעמד אינטימי וללא עדים.

מרכיב המרות משמעותו היא שליטה של הממונה על מי שכפוף לו, כולל בחובו גם השפעה וסמכות עקיפה ואינו מוגבל ליחסים של ממונה ישיר בלבד. "ניצול מרות" נבחן על פי מכלול נסיבות העניין וההקשר בו המעשים התבצעו. ככל שפערי הכח והפרשי הגילאים בין הממונה לבין הכפוף לו גדולים יותר, כך תהיה לממונה השפעה ניכרת יותר על מצבו של העובד. מידת ההוכחה הדרושה להטרדה מינית היא כהוכחה הדרושה בהליך אזרחי רגיל, בית הדין צריך להשתכנע כי אכן הייתה הטרדה מינית.

יש להתחשב במסגרת יחסי העבודה שהתקיימו בין התובעת לבין הממונה עליה ובחובת הזהירות המוגברת המוטלת על כתפיו של בעל מרות, ולכן לקבוע כי העובדת הוטרדה מינית על ידי מעבידה.

עב (נצ') 1452/04 ג'אנט עבאס נ' רשות העתיקות. (16.6.08). כב' הש' ורדה שפר, נ.צ.: מר אילן גבריאלי.

לקריאה נוספת:

ייצוג בתיקי הטרדה מינית במקום העבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

לחץ כאן
צריכים עזרה?
לנציג הווירטואלי של משרדינו:
שלום, איך נוכל לעזור?
דילוג לתוכן