חוק עבודת נשים תשי"ד1954

1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות

שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העבדת עובדת בעבודה פלונית בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.

2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ"ג, תשל"ג, תשמ"ו)

(א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעבדת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עובדות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעביד למסור הודעה על העבדת עובדת בלילה;

(ב) "לילה" – פרק זמן של אחד-עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00
ובין 06.00, ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00.

(ג) לא יסרב מעביד לקבל אשה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודה ותפקידים המפורטים להלן:

(1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלא היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;

(2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;

(3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;

(4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובבתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935;

(5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי-חיים;

(6) בתפקידי הנהלה, אין בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;

(7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעבידה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;

(8) בשירותי תעופה וים;

(9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין-לאומיות.

(ד)2 (בוטל)

3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ"ו)

(א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות סעיף 2(ג).

(ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשמ"ו)

עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעבידה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבודה בלילה.

5. (בוטל) (תיקון: תשמ"ו)

6. חופשת לידה (תיקון: תשמ"ו, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"א4,3, תשס"ב, תשס"ג5, תשס"ד7,6, תשס"ה9, תשס"ז10, תשס"ז12,11)

(א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעבידה חופשת לידה ולא יעבידנה בתוך חופשת הלידה.

(ב) חופשת הלידה שהיא ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.

(ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:

(1) להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, "אשפוז" – שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;

(2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;

לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.

(ג) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני; באות להוסיף על הארכת תקופת חופשת הלידה של אשפוז לפי הוראות סעיפים קטנים (ב1)(1) ו-(ד)(1) ובלבד שכל ההארכות לפי הסעיפים הקטנים האמורים לא יעלו יחד על 4 שבועות.

(ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב)
או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:

(1) להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;

(2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;

לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.

(ד1) (1) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להיות מאושפז בבית חולים
לתקופה של 6 שבועות או יותר, בתוך תקופת חופשת הלידה כאמור
בסעיפים קטנים (ב), (ב1), (ג) ו-(ד), זכאית להאריך את חופשת הלידה
כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד), לפי התקופה הארוכה מביניהן:

(א) בשבוע אחד, אם האשפוז היה 6 שבועות לפחות;

(ב) ב2- שבועות, אם האשפוז היה 8 שבועות לפחות;

(ג) ב3- שבועות, אם האשפוז היה 10 שבועות לפחות;

(ד) ב4- שבועות, אם האשפוז היה 12 שבועות לפחות.

(2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע השר.

(3) לענין סעיף קטן זה, "תקופת חופשת הלידה" – התקופה שמתחילת חופשת הלידה ועד לסיומה.

(ד2) הזכאות להארכת חופשת הלידה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד1) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1) ו-(ד)(1) לא יעלו יחד על ארבעה שבועות.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את חופשת הלידה, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981-, או שהיא אם נושאת כמשמעותה בחוק הסכמים לנשיאת עובדים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו1996- (להלן – אם נושאת), ובלבד שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את חופשת הלידה בדרך, במועד ולמי קבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.

(ו) שר העבודה רשאי לנקוב, בתקנות עבודות מסוימות שבהן תהא חופשת הלידה שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.

(ז) (בוטל)6

(ז1) (1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן,
ייתן לו מעבדיו חופשת לידה בהתאם להוראות פסקה (2);

(א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;

(ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.

(2) על זכאותו של עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג), (ד) ו-(ד1), ואולם חופשת הלידה של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת חופשת הלידה של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לחופשת לידה לפי סעיף זה – למשך יתרת התקופה שבה היתה בת זוגו בחופשת לידה אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.

(3) יצא עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את חופשת הלידה של בת זוגו.

(4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי העובד.

(ח)3 (1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת
חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום
הלידה, אם התקיימו כל אלה:

(א) אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה;

(ב) אשתו עבדה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).

(2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1),
ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי שני ב

לחץ כאן
צריכים עזרה?
לנציג הווירטואלי של משרדינו:
שלום, איך נוכל לעזור?
דילוג לתוכן