מלאו טופס לחזרה

פיצוי לעובד בשל אי פירוט סיבת הפיטורים

60,000 ₪ פיצוי לעובד שפוטר עקב צמצומים, שכן לא פורטה בפניו הסיבה לפיטוריו

בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצויים בסך של 60,000 ₪ לעובד שפוטר במסגרת הליך צמצומים שכן לא פורטה בפניו סיבת הפיטורים.

נקבע כי מסירת נימוקים וסיבות של הפיטורים מהווה חלק מחובת תום הלב המוגברת שבין עובד למעביד, חרף כך שאיננה נגזרת מהוראת חוק מפורשת. חובת תום הלב השוררת במעמד הפיטורים, מחייבת התייחסותו של המעביד לנימוקי הפיטורים, גם כאשר עובד פוטר על רקע של "צמצומים" במפעל. על המעביד להסביר לעובד מדוע דווקא הוא ולא עובד אחר פוטר, ולהסביר עוד מדוע לא ניתן להעביר אותו לתפקיד אחר באותו מקום העבודה.

העובד הועסק אצל המעסיקה, תחילה כאשנבאי, בהמשך כמנהל סניף דואר נע מודיעין, לאחר מכן מנהל סניף הדואר בלוד, 31 שנים ארוכות עבד העובד במסירות, עד שפוטר. בתביעתו עותר העובד מלפני בית הדין, למתן פסק דין הצהרתי אשר יורה על בטלות החלטת המעסיקה בדבר פיטוריו, כאשר ההחלטה שהתקבלה מנוגדת ל דיני עבודה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

החלטת המעסיקה התקבלה ולא בתום לב, משיקולים זרים וללא קיום הליך שימוע כדין.

בית הדין בחן האם פיטוריו של העובד היו נגועים בהפליה מטעמי גיל, כאשר מצידו האחד של המטבע עיקרון השוויון הינו אבן היסוד בשיטה המשפטית המקומית. עקרון השוויון קובע כי אנשים בעלי נתונים שווים יזכו ליחס שווה מרשויות השלטון. עקרון השוויון הנו זכות חוקתית הנגזרת מעקרונות היסוד.

מצדו השני של המטבע קיימת ההפליה הפסולה. הפליה פסולה היא התייחסות שונה אל דומים ושווים. עקרון השוויון מעוגן בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח- 1988.

בית הדין שוכנע שהעובד פוטר על רקע של צמצומים, קרי הפיכתה של רשות הדואר ל"חברת דואר ישראל" והצורך של המעסיקה לנקוט בהליכי ייעול, לרבות פיטורים קולקטיביים, קרי פיטורי צמצום. לכן הליך הפיטורים עמד לבחינתו של בית הדין, חרף קביעתו כי העובד פוטר שלא מטעמי גיל ובמסגרת "צמצומים", קבע בית הדין כי, כאשר מדובר בפיטורי צימצום, חובה על המעסיק לזמן לשימוע כן ואמיתי את העובד טרם נפלה ההחלטה על פיטוריו. בשימוע יובהר לעובד מהי כוונתו של המעסיק בעניינו, כדי לאפשר לו להעלות את טענותיו תוך התייחסות אליהן באוזן קשובה ובלב פתוח.

במקרה זה, לא נתאפשר לעובד להעלות את טענותיו, מכיוון שזומן העובד לשימוע כשמטרת השימוע הייתה ידועה מראש.

המעסיקה לא טרחה לפרט מדוע לא שוכנעה מנימוקי העובד לא לפטרו ולא פורטו הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתה לפטרו. שומה היה על המעסיקה לפרט בפני העובד מדוע דווקא הוא ולא אחר.

בית הדין קבע שהליך הפיטורים פגום ואינו כדין, שנגרם עוול לעובד בדרך שבה פוטר, אך בנסיבות העניין ולאחר שבית הדין שקל את הפגם שנפל בהליך הפיטורים של העובד לבין סיבת הפיטורים נוכח הליכי ההתייעלות, הגיע למסקנה כי לא יהיה נכון וצודק להיעתר לסעד האכיפה אלא לסעד חלופי, במקרה זה- מדובר בפיצוי כספי. לכן הוא זכאי לשיפוי בגין הוצאות משפט הולמות וכמו כן לתשלום סך של 60,000 ₪ כפיצויי פיטורים.

עב 5392/07 אלי פרג'ון נ' חברת הדואר. (20.5.08). כב' הש' יצחק לובוצקי, נ.ע.: מרי. כהן.  

שתפו:
[addtoany]

מבין ההמלצות של גוגל

לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא התחייבות השאירו פרטים:
לבדיקת היתכנות מהירה ללא כל התחייבות מלא/י את הטופס ושלח/י
לבדיקת היתכנות (ללא התחייבות) השאירו פרטים ונציג משרדנו יחזור אליכם בהקדם
לבדיקת היתכנות (ללא התחייבות) השאירו פרטים ונציג משרדנו יחזור אליכם בהקדם

לפנייה לנציג הווירטואלי החכם שלנו
לחצו כאן

לחץ כאן
צריכים עזרה?
לנציג הווירטואלי של משרדינו:
שלום, איך נוכל לעזור?
דילוג לתוכן