תקנות פיצויי פיטורים

תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד–1964(2)

בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 6, 8, 13 ו-33 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג–1963, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. (א) הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות אלה הם:
(1) שכר יסוד;
(2) תוספת ותק;
(3) תוספת יוקר המחיה;
(4) תוספת משפחה.
(ב) נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.
(ג) לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.

(2) פורסמו ק"ת מס' 1534 מיום ו' בשבט תשכ"ד (20.1.1964) עמ' 632.
ראה ת"ט ק"ת מס' 1541 מיום כ"ג בשבט תשכ"ד (6.2.1964) עמ' 768.
ק"ת מס' 1676 מיום י"ח בשבט תשכ"ח (21.1.1965) עמ' 1254.
ק"ת מס' 1812 מיום כ"ט בכסלו תשכ"ו (3.12.1965) עמ' 511.
ק"ת מס' 1994 מיום כ"ב בשבט תשכ"ז (2.2.1967) עמ' 1380.
ק"ת מס' 2168 מיום י' בטבת תשכ"ח (11.1.1968) עמ' 619.
ק"ת מס' 2195 מיום י"ד באדר תשכ"ח (14.3.1968) עמ' 962.
ק"ת מס' 2731 מיום כ"ח באב תשל"א (19.8.1971) עמ' 1493.
ק"ת מס' 3028 מיום כ"ח בסיון תשל"ג (28.6.1973) עמ' 1563.
ק"ת מס' 3037 מיום כ' בתמוז תשל"ג (20.7.1973) עמ' 1676.
ק"ת מס' 3048 מיום כ"א באב תשל"ג (19.8.1973) עמ' 1810.
ק"ת מס' 3295 מיום ט' באדר תשל"ה (20.2.1975) עמ' 912.
ק"ת מס' 3432 מיום י"ד בכסלו תשל"ו (18.11.1975) עמ' 468.
ק"ת תשל"ח מס' 3861 מיום 20.6.1978 עמ' 1540.
ק"ת תשל"ט מס' 4023 מיום 4.9.1979 עמ' 1831.
ק"ת תשמ"א מס' 4231 מיום 4.5.1981 עמ' 955.
ק"ת תשמ"ב: מס' 4378 מיום 7.7.1982 עמ' 1279.
מס' 4392 מיום 12.8.1982 עמ' 1456 — תק' (מס' 2) תשמ"ב–1982.
ק"ת תשמ"ד מס' 4574 מיום 5.1.1984 עמ' 688.
ק"ת תשמ"ה מס' 4732 מיום 22.11.1984 עמ' 362.
ק"ת תשמ"ז מס' 5021 מיום 1.4.1987 עמ' 742.
ק"ת תש"ן מס' 5286 מיום 16.8.1990 עמ' 966.
ק"ת תשנ"ח מס' 5905 מיום 15.6.1998 עמ' 896 — תק' תשנ"ח–1998.
ק"ת תשס"א מס' 6117 מיום 25.7.2001 עמ' 963 — תק' תשס"א–2001.

1א. לענין חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד על פי תקנות אלה ממעביד פלוני, יובא בחשבון שכר העבודה שהשתלם לעובד על ידי אותו מעביד בעד משרה אחת בלבד כמקובל באותה עבודה.
2. השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד, ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף, ובלבד שבעד התקופה שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) יהיה החישוב האמור לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו (להלן — שכר אחרון), ובעד יתרת התקופה — לפי 80 אחוז לפחות מהשכר האחרון.
3. אישור של הממונה הראשי על יחסי עבודה כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעביד ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, יהיה ראיה מכרעת לענין תקנה 2.
4. השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי, יהיה:
(1) בעד התקופה שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) — שכרו האחרון של העובד;
(2) בעד יתרת התקופה — שכר העבודה הממוצע של  העובד, בלי תוספת יוקר המחיה, כשהוא מחושב לכל התקופה שבעדה מגיעים הפיצויים, בצירוף תוספת יוקר המחיה על השכר הממוצע האמור בשיעור לפיו חושבה תוספת יוקר המחיה בשכרו האחרון, אך בשום מקרה לא פחות מ-80 אחוז מהשכר האחרון.
5. (א) על אף האמור בתקנות 2 ו-4, היתה הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום, יכלול השכר האחרון את תוספת היוקר שהיתה חלה לגבי העובד ביום מילוי התנאי האמור או ביום תום התקופה האמורה, לפי הענין, אילו המשיך לעבוד.



(ב) נדחה מועד תשלום פיצויי הפיטורים מכוח הוראה של חיקוק, למועד שלאחר הפסקת יחסי עובד ומעביד, יכלול השכר האחרון את תוספת היוקר שהיתה חלה לגבי העובד, במועד תשלום פיצויי הפיטורים שנקבע באותו חיקוק, אילו המשיך לעבוד.
5א. לענין חישוב פיצויי פיטורים לעובד שהיה בחופשה ללא תשלום יהיה השכר האחרון —
(1) בחופשה ללא תשלום מכוח הוראה של דין — השכר שהיה משתלם לו ערב פיטוריו אילו עבד אצל אותו מעביד;
(2) בכל מקרה אחר — השכר שהשתלם לו ערב יציאתו לחופשה ללא תשלום בצירוף תוספת יוקר המחיה על השכר האמור בשיעור שהיה מתווסף לשכרו האמור אילו עבד אצל אותו מעביד ערב פיטוריו.
6. חל בשכרו של העובד שינוי זמני, יחושב השכר האחרון לפי שכר העובד כאילו לא חל שינוי כאמור.
7. עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו.
8. חלה הפחתה בשכרו של עובד אשר כתוצאה ממנה קטן שכרו האחרון יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה את שכרו של העובד ערב ההפחתה.
9. היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים-עשר החדשים שקדמו לפיטורים.
10. לענין קביעת סכום הפיצויים לא יובאו במנין:
(1) שירות צבאי, או שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות קבע, כאמור בסעיף 2(1) לחוק;
(2) תקופה של שירות חלקי כאמור בסעיף 2(1) לחוק העודפת של 120 יום;


(3) תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד–1953;
(4) הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה;
(5) הפסקה כאמור בסעיף 2(9) לחוק העודפת על 7 ימים לשנת עבודה.
11. בן-משפחה לענין סעיף 6 לחוק הוא אחד מאלה:
(1) בן-זוגו של העובד, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו;
(2) ילדו של העובד לרבות ילד מאומץ או חורג;
(3) הורה של העובד;
(4) נכדו של העובד, סבו או הורה של בן-זוגו הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.
12. (א) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (1) לסעיף 8 לחוק אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.
(ב) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק, אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.









בתקנת משנה זו —
"ישוב חקלאי" — קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;
"ישוב באזור פיתוח" — אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שרשים.
(ג) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת בשירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).
(ד) רואים התפטרות של עובד כפיטורים לענין פסקה (3) לסעיף 8 לחוק, אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שיאשרו לענין זה שר הבטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות ששה חדשים רצופים.
(ה) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא לפחות 40 ק"מ ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).
(ו) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם העתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו היוצא לתקופה העולה על ששה חדשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית — הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל או קרן היסוד — המגבית המאוחדת לישראל, והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות כאמור.

(ז) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם התפטר מעבודתו עקב גירושיו והעתיק מקום מגוריו ליישוב בישראל המרוחק 40 ק"מ לפחות ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שגר ביישוב כאמור ששה חדשים לפחות; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).
(ח) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוג העובד בשירות המדינה או גוף ציבורי אחר שאישרה לענין זה הממשלה, ואשר היחידה שבה הועסק בן הזוג מועברת לירושלים על-פי החלטת הממשלה, והמרחק בין מקום מגוריו הקודם ובין ירושלים הוא 40 ק"מ לפחות.
(ט) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות ארבעים קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר שישה חודשים לפחות במקום מגוריו החדש.
13. לתקנות אלה ייקרא "תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד–1964".


א' בשבט תשכ"ד (15 בינואר 1964) יגאל אלון
שר העבודה

גירסה להדפסה	שתף עם חבריך בפייסבוק	הוסף למועדפים

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א 2001

חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976‏

חוק הגנת השכר, תשי"ח 1958

חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב2002

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951

חוק שכר מינימום, התשמ"ז1987

חוק חופשה שנתית התשי"א-1951

חוק פיצויי - פיטורים, תשכ"ג 1963

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו 1996

פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל 1970

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם כניסה לתוקף של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם

תקנות פיצויי פיטורים

תקנות פיצויי פיטורים (מתן מסירת הודעות למעסיק)

חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א-1951

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד , 1986

חוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה

לייעוץ אישי ראשוני (ללא תשלום) וללא התחייבות מלא/י את פרטיך ואת פרטי הפנייה ונחזור אליך במהירות:
*	נושא הפנייה:	בחר נושא קביעת פגישה כללית הערכת סיכויי תביעה קבלת הצעת מחיר עריכת חוזה עבודה פרו בונו ייעוץ אישי הרשמה לניוזלטר בלבד
*	הודעה:
*	שם מלא:
*	אי מייל:
*	טלפון:	נייד:
מעוניין להרשם לקבלת ניוזלטר