פוטרה בהריון לאחר חמישה חודשי עבודה וזכתה לפיצויי בסך- 120,000 ₪.

העובדת שעבדה כמזכירה במשרד עורכי הדין "יצחק מיוחס ושות'" במשך חמישה חודשים, פוטרה כשבועיים לאחר מתן הודעה כי היא בהריון.

סעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים תשי"ד- 1954, קובע כי: "חל איסור על מעביד לפגוע בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר משר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא תותר פגיעה כאמור אם היא בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה". עם זאת, ההגבלות הללו מפני פיטורי עובדת הרה חלים על עובדת שעבדה במקום העבודה שישה חודשים לפחות. אי לכך לא זכתה התובעת להגנת חוק עבודת נשים.

לטענת התובעת היא פוטרה מחמת הריונה ולפיכך הפיטורין נעשו "שלא כדין", מבלי שנערך לה שימוע ובחוסר תום לב. הנתבעת מצידה טענה כי פיטורי העובדת נבעו מחוסר שביעות רצון מעבודתה אולם לא הרימה את נטל ההוכחה כפי שחוק מחייב אותה.

בית הדין קיבל את עמדת התובעת כי הפיטורין נעשו בשל הריונה וקבע כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכי הפיצוי אשר נפסק לטובת התובעת נגזר מהפרה זו.

בית הדין פסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי בסך 50000 ₪ בגין פיטורין שלא כדין, 7,000 ₪ בגין פיטורים ללא עריכת שימוע, 28,000 ₪ בגין אובדן שכר עבודה,  2,450 ₪ בגין אי הפרשה לקופת גמל, 10,000 ₪ בגין עגמת נפש והוצאות משפט בסך  23,000 ₪ אשר נפסקו בין היתר בשל איחורים חוזרים ונשנים בהגשת הסיכומים על ידי הנתבעת.

בסך הכל, הסכום אותו נדרשה הנתבעת לשלם הסתכם בלמעלה מ- 120,000 ₪ שישולמו לתובעת בגין פיטוריה.

הפניית שאלה