עבודה ביום השואה
יום השואה והגבורה אינו נכלל במניין הימים אשר בגינם מקבלים דמי חגים או חופשה. עם זאת באישור המעסיק ובהנחה כי יש לעובד ימי חופשה צבורים ניתן לקחת יום זה כיום חופשה.
עבודה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
גם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נחשב יום עבודה רגיל. עם זאת, חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שנחקק בשנת 1963 קבע כי קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל, רשאי להיעדר מעבודתו במהלך יום זה. בניגוד לחוקים רבים בדיני העבודה, במקרה זה, אין מדובר רק בקרוב משפחה מדרגה ראשונה, אלא כולל גם סבים. היעדרות בני משפחה שכולים, לא תיחשב יום חופשה, וישולם בעבור יום זה שכר רגיל.
כמו כן, בעקבות תיקון 10 לחוק חופשה שנתית (יום בחירה) רשאי עובד לבקש לנצל יום בחירה העומד לרשותו על חשבון חופשה שנתית צבורה לטובת היעדרות ביום הזיכרון. על העובד לבקש להעדר 30 יום מראש ולוודא שיש ברשותו יתרת צבירה מספקת.
נוסף על כך, תיקון 13 לחוק חופשה שנתית, מאפשר לכלול אזכרה פרטית לחלל מערכות ישראל או לנפגע פעולות איבה, במניין ימי הבחירה. באופן זה, יתאפשר לקרובי משפחה של מי שנפלו במערכות ישראל או נפטרו כתוצאה מפעולות איבה, להתייחד עם זכר יקיריהם ולקיים טקסי זיכרון ואבל פרטיים בימים אחרים.
עבודה ביום העצמאות
חוק יום העצמאות 1949 אחד החוקים הראשונים שנחקקו במדינת ישראל קובע כי יום העצמאות הינו יום שבתון ובו לא תתקיים עבודה סדירה במשך 24 שעות.
כיצד עובדים ביום הזיכרון, ערב יום העצמאות:
- מקומות בהם מתקיים שבוע עבודה רגיל יעבדו העובדים עד שבע שעות.
- מקומות בהם נהוג שבוע עבודה מקוצר, אורך יום העבודה לא יעלה על שמונה שעות.
- מקומות בהם ישנו הסדר מיטיב אם מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי או נוהג, הסדר זה יגבר על האמור בחוק.
בניגוד לחגים אחרים ביום העצמאות ישנם עובדים אשר נדרשים לעבוד או שניתנת להם האפשרות לעבוד. בהם: תחבורה ציבורית, מפעלים חיוניים ועוד.
עובד שעבודתו נכללת ברשימת מקומות העבודה שנדרשים לעבוד, או שניתנת לו האפשרות לעבוד זכאי לשכר מוגדל בעבור עבודתו ביום זה. עם זאת קיימות מספר גישות באשר לחישוב גובה השכר שיש לשלם לעובדים בחג.
הפרשנות הראשונה גורסת כי יש לשלם לעובדים 150% משכרם הרגיל, כלומר שכר בעבור עבודה ביום מנוחה וחג. פרשנות זו נתמכת על ידי פסק דין, פס"ד תעא (י-ם) 1995-07 בנימין בנימין נ' עמותת זבחי צדק.
הפרשנות השנייה היא כי יש לשלם לעובד את שכרו הרגיל + השכר שהיה מקבל אילו לא היה עובד ביום העצמאות, קרי, 200% מהשכר הרגיל.
הפרשות השלישית והמרחיבה ביותר גורסת כי יש לשלם לעובד 250% משכרו הרגיל המורכבים מ- 150% תשלום בעבור עבודה ביום חג בתוספת השכר הרגיל (100%) אילו לא היה עובד.
בדומה לשאלת השכר גם בנוגע לשעות העבודה מתעוררות שאלות וזאת משום שאין מדובר בחג דתי ועל כן לא קיימת הגדרה לשעות כניסת החג או צאת החג.
פשרנות אחת גורסת כי החג מתחיל מיד עם צאת יום הזיכרון כלומר לאחר הטקס המרכזי והשנייה גורסת כי היום מתחיל בחצות ומסתיים לקראת חצות שלמחרת.
כך או כך, נאחל לכולכם חג עצמאות שמח!
גירסה להדפסה
שתף עם חבריך בפייסבוק 
הוסף למועדפים
