חוק עבודת נשים, תשי"ד1954

1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות

שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העבדת עובדת בעבודה פלונית בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה.

2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ"ג, תשל"ג, תשמ"ו)

(א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעבדת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עובדות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעביד למסור הודעה על העבדת עובדת בלילה;

(ב) "לילה" - פרק זמן של אחד-עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00
ובין 06.00, ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00.

(ג) לא יסרב מעביד לקבל אשה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודה ותפקידים המפורטים להלן:

(1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלא היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה;

(2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;

(3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים;

(4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובבתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935;

(5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי-חיים;

(6) בתפקידי הנהלה, אין בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים;

(7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעבידה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה;

(8) בשירותי תעופה וים;

(9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין-לאומיות.

(ד)2 (בוטל)

3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ"ו)

(א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות סעיף 2(ג).

(ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה.

4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשמ"ו)

עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעבידה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבודה בלילה.

5. (בוטל) (תיקון: תשמ"ו)

6. חופשת לידה (תיקון: תשמ"ו, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"א4,3, תשס"ב, תשס"ג5, תשס"ד7,6, תשס"ה9, תשס"ז10, תשס"ז12,11)

(א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעבידה חופשת לידה ולא יעבידנה בתוך חופשת הלידה.

(ב) חופשת הלידה שהיא ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.

(ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:

(1) להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, "אשפוז" - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי;

(2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;

לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.

(ג) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני; באות להוסיף על הארכת תקופת חופשת הלידה של אשפוז לפי הוראות סעיפים קטנים (ב1)(1) ו-(ד)(1) ובלבד שכל ההארכות לפי הסעיפים הקטנים האמורים לא יעלו יחד על 4 שבועות.

(ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיפים קטנים (ב)
או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה:

(1) להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה;

(2) לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;

לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.

(ד1) (1) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להיות מאושפז בבית חולים
לתקופה של 6 שבועות או יותר, בתוך תקופת חופשת הלידה כאמור
בסעיפים קטנים (ב), (ב1), (ג) ו-(ד), זכאית להאריך את חופשת הלידה
כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד), לפי התקופה הארוכה מביניהן:

(א) בשבוע אחד, אם האשפוז היה 6 שבועות לפחות;

(ב) ב2- שבועות, אם האשפוז היה 8 שבועות לפחות;

(ג) ב3- שבועות, אם האשפוז היה 10 שבועות לפחות;

(ד) ב4- שבועות, אם האשפוז היה 12 שבועות לפחות.

(2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע השר.

(3) לענין סעיף קטן זה, "תקופת חופשת הלידה" - התקופה שמתחילת חופשת הלידה ועד לסיומה.

(ד2) הזכאות להארכת חופשת הלידה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד1) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1) ו-(ד)(1) לא יעלו יחד על ארבעה שבועות.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את חופשת הלידה, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981-, או שהיא אם נושאת כמשמעותה בחוק הסכמים לנשיאת עובדים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו1996- (להלן - אם נושאת), ובלבד שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את חופשת הלידה בדרך, במועד ולמי קבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.

(ו) שר העבודה רשאי לנקוב, בתקנות עבודות מסוימות שבהן תהא חופשת הלידה שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.

(ז) (בוטל)6

(ז1) (1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן,
ייתן לו מעבדיו חופשת לידה בהתאם להוראות פסקה (2);

(א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;

(ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.

(2) על זכאותו של עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג), (ד) ו-(ד1), ואולם חופשת הלידה של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת חופשת הלידה של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לחופשת לידה לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שבה היתה בת זוגו בחופשת לידה אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה.

(3) יצא עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את חופשת הלידה של בת זוגו.

(4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי העובד.

(ח)3 (1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת
חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום
הלידה, אם התקיימו כל אלה:

(א) אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה;

(ב) אשתו עבדה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א).

(2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1),
ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי שני בני הזוג.

(3)8 שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לחופשת לידה לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).

(ט) היעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעביד.

6א. חופשת אימוץ (תיקון: תשל"ב, תשנ"ח, תשס"ד, תשס"ז)

(א) האמור בסעיפים 6, 7(ג)(3) ו-(ד), 7א ו9-(ג) יחול, בשינויים המחוייבים ובתיאומים ששר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות, גם על עובדת המקבלת לביתה לשם אימוץ ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, ובלבד שהעובדת תהיה זכאית לחופשה האמורה בסעיף 6 (להלן - החופשה העיקרית) מהיום שבו נתנה הודעה לפקיד סעד כאמור בסעיף 6 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981-, להיעדרות האמורה בסעיף 7(ג)(3) מהיום שבו נסתיימה החופשה העיקרית עד תום ארבעה חודשים מאותו יום, ולהיעדרות האמורה בסעיף 7(ד) מהיום שבו נסתיימה החופשה העיקרית. לענין סעיף זה, "עובדת" - לרבות עובד.

(ב) התקבל ילד לאימוץ על ידי שני בני זוג, יחולו ההוראות בדבר החופשה העיקרית רק על אחד מהם, לפי בחירתם, בהתאם לתקנות שקבע שר העבודה והרווחה באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

6ב. חופשה להורה מיועד (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד6, תשס"ז)

האמור בסעיפים 6, 7(ג)(3), 7(ד), 7א ו9-(ג) יחול, בשינויים המחוייבים ובתיאומים ששר העבודה באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת יקבע בתקנות, גם על עובדת שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו1996-.

7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"ח, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"ז)

(א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר משש שבועות.

(ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.

(ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:

(1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת היריון לפי
סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה1995-, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה;

(1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;

(1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה; הוראות פסקה: זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;

(1ג) מתום חופשת הלידה, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:

(1) העובדת הודיעה למעבידה שהיא מניקה;

(2) העבדתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות סעיף 1;

(3) מעבידה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;

(4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד);

היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויית בוותק.

(2) מתום חופשת הלידה עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר. דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;

(3) מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה; ההיעדרות המותרת על פי פיסקה זו היא בנוסף להפסקות על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א1951-, ואין מנכים אותה משכר עבודתה.

(4) בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה.

(5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו -

"אישור" - הפניה מראש או אישור בדיעבד;

"לשכת סעד" - כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח1958-;

"מקלט לנשים מוכות" - מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;

לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעביד בדרך ובמועד כפי שקבע שר העבודה והרווחה.

(ג1) הוראת סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.

(ג2) (1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות
משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:

(א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את חופשת הלידה לפי הוראות סעיף 6(ב1)(2) - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה חופשת הלידה כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;

(ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לחופשת לידה לפי סעיף 6 – למשך יתרת תקופת חופשת הלידה שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות הסעיף האמור.

(2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעבידו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

(3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעבידו.

(4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת חופשתו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעביד לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.

(ד) (1) עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או
באותו מקום עבודה לפחות עשרים וארבעה חדשים רצופים, רשאית
להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה מספר חדשים כרבע מספר
החדשים שבהם עבדה כאמור, אך לא יותר משנים-עשר החדשים מיום
הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין;

(2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פיסקה (1) דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק;

(3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פיסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעביד לדחות את החזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.

(ד1) הוראות סעיף קטן (ד) אף כשהן חלות מכוח סעיף 6א או 6ב יחולו, בשינויים
המחוייבים, על עובד שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות עשרים וארבעה חדשים רצופים עד יום הולדת ילדו, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:

(1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).

(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.

(ד2) נעדר אחד מבני-זוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן-הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.

(ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד.

(ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד לענין סעיף זה, מאת בני-זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.

(ה) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה.

בפסקה זו, "רופא נשים" - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז1976- (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי הפקודה, בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.

(2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על אחת מאלה:

(א) לגבי אשה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום - 40 שעות במשך חדשי הריונה;

(ב) לגבי אשה העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה - 20 שעות במשך חדשי הריונה.

(3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות -

(א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו-(2);

(ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);

(ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעביד אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעביד אחד לענין האמור בפסקה (2).

7א. *הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה ובשמירת הריון (תיקון: תשס"ד6, תשס"ה, תשס"ז)

(א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה1995- (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית, לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם מעבידם או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, "קופת גמל" - כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה2005-.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על מעביד שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל תקופת ההריון.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעביד ולעובדת או לעובד.

8. *איסור העבדה בחופשת לידה (תיקון: תשס"ז)

לא יעביד מעביד עובדת או עובד בידעו שהם בחופשת לידה.

9. *הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ"ד, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ו, תשס"ז)

(א) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות; רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים.

(ב) היה המעביד קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה בפיטורים; בסעיף זה, "קבלן כוח אדם" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-.

(ב1) (1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל
במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה:

(א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה;

(ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת;

(ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.

(2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי כל דין.

(3) בסעיף קטן זה, "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-.

(ג) (1) לא יפטר מעביד עובדת או עובד בחופשת לידה או בימי היעדרם
מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל
בתקופות האמורות;

(1א) לא יפטר מעביר עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי ספקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לחופשת הלידה או להיעדרות כאמור;

(ב) עסקו של המעביד חדל לפעול או שהמעביד הוכרז כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם1980-, ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג1983-; לעניין זה, "חדל לפעול" - כהגדרתו בסעיף 9ב.

(2) לא יפטר מעביד עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי סעיף 7(ג)(1ג) או (ד)(1) או (ד1) במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור מאת שר העבודה והרווחה.

(3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבוא התקופות האמורות בפסקאות (1) ו-(1א).

(ד) לא יפטר מעביד עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי סעיף 7(ג)(5) או במשך תקופה של תשעים ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה.

(ה) לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מעביד, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הסעיף האמור.

(ו) לא יפטר מעביד עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי סעיף 7(א) לא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה.

(ז) בסעיף זה, "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:

(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;

(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשס"ז)

(א) לא יפגע מעביד בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.

(ב) בסעיף זה -

"פגיעה", בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;

"פגיעה", בהכנסה, למעט -

(1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;

(2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעביד.

9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס"ד, תשס"ז)

החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי סעיף 9(א) לגבי עובדת בהיריון או סעיף 9א, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:



(1) המעביד הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, "יום הפיטורים", "יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה" - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות סעיף 9(א) או 9א;

(2) המעביד הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר;

(3) המעביד הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם1980-, ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג1983-, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם;

(4) המעביד הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם;

(5) המעביד הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול;

לענין פסקאות משנה (4) ו-(5), "חדל לפעול" - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ח, תשס"ז)

(א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעבידה, ומשעשתה כך, או משנודע על כך למעביד בדרך אחרת, לא יעבידה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א1951-; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעביד להעביד עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעבידה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.

11. פנקס העובדות

(א) מעביד חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה:

(1) השם ושם המשפחה;

(2) הכתובת;

(3) תיאור עבודתה;

(4) תאריך תחילת העבודה;

(5) תקופת חופשת הלידה;

(6) תקופת העדרה מהעבודה לפי סעיף 7;

(7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.

(ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעביד חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.

12. פרסום הוראות החוק

מעביד שסעיף 11 חל עליו יביא לידיעת הנשים המועבדות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות.

13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס"ז)

(א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.

(ב ) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

(ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) -

(1) לדרוש ממעביד או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה;

(2) להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעביד או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט.

(ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו3- לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט1969-.

(ה) בסעיף זה, "מעסיק בפועל" - כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-.

13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס"ו)

(א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי -

(1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;

(2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א1970-.

(ב) (1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ150%- מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג1963-, ותקנות לפי סעיף 13 לחוק האמור.

(2) לענין סעיף קטן זה, "התקופה המזכה" - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעביד ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:

(א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;

(ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי סעיף 9 - יום תחילת תוקפו של ההיתר;

(ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה.

13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס"ו)

תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי -

(1) העובד או העובדת;

(2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו;

(3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב.

13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס"ו)

בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור בסעיף 13ב(2) או (3) להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

13ד. ערעור

הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.

14. עונשין (תיקון: תשס"ז)

(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז1977- (בחוק זה - חוק העונשין):

(1) העביד עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי סעיף 1;

(2) העביד עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי סעיף 2(א);

(3) סירב לקבל אישה לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות
סעיף 2(ג);

(4) העביד עובדת או עובד בחופשת הלידה, בניגוד להוראות סעיף 6;

(5) העביד עובדת או עובד בידעו שהם בחופשת לידה, בניגוד להוראות סעיף 8;

(6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהיריון וטרם יצאה לחופשת לידה, בניגוד להוראות סעיף 9(א);

(6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות סעיף 9(ב1);

(7) פיטר עובדת או עובד בחופשת לידה או בימי היעדרם מעבודה לפי
סעיף 7(ג)(2) או (ג2), בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1);

(8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1א);

(9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1) או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(2);

(10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי סעיף 7(ג)(5), או במשך תקופה של 90 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ד);

(11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ-גופית, לפי העניין, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4)או (ג1), או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ה);

(12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי סעיף 7(א), בניגוד להוראות סעיף 9(ו);

(13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות סעיף 9א;

(14) העביד עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות סעיף 10 .

(ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.

(ג) עבירות לפי סעיף קטן (א) (1) ו-(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.

15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס"ז)

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור בסעיף 61 (א) (3) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

16. ראיות

אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כעובדת באותו מקום באותו תהליך-ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך.

17. בית המשפט המוסמך

שופט בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה על פי חוק זה ורשאי הוא להטיל את העונשים שבסעיף 14(א).

18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס"ד6)

לענין הסעיפים 1, 6, 7 ו7-א רואים אגודה שיתופית כמעבידה של חבריה.

19. המדינה כמעביד

לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

20. ביצוע ותקנות

שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ"ו)

שר העבודה לא יתקין תקנות על פי הסעיפים 1 ו2-, ולא יפרסם הודעה על פי סעיף 11(ב), אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

22. העברת סמכויות

(א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי
סעיף 11(ב).

(ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף-קטן (א) תפורסם ברשומות.

22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס"ז)

(א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן:

(1) פרסום באמצעי התקשורת;

(2) הפצת עלוני מידע;

(3) הפעלת מוקד מידע שבו יינתן מענה טלפוני

לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה;

(4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה.

(ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב1- בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה.

23. שמירת זכויות

חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה-עבודה או נוהג.

24. הוראות מעבר

(א) לענין סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד1953-, רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה.

(ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף 1, לא תועבד עובדת בעבודות, בתהליכי-ייצור או במקומות-עבודה כמפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945.

25. ביטול

פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה.
-
2 בסעיף 8 לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 7), התשמ"ו1986- (ס"ח תשמ"ו, 141) נקבע:

תקנות שהותקנו על פי סעיף 2(ד) לחוק העיקרי כנוסחו ערב תחילת הביטול, רואים אותן כאילו הותקנו על פי סעיף 2(א) לחוק העיקרי כנוסחו לפי חוק זה.

3 סעיפים 3 ו4- לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 14) (הוראת שעה), התשנ"ז1997- (ס"ח תשנ"ז, 220; תשס"א, 517; תשס"ד, 425) קובעים לגבי סעיף 6(ח):

"3. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה בתום שמונה חודשים מה1- בחודש שלאחר פרסומו, והוא יחול על דמי לידה המשתלמים בעד תקופה שמיום התחילה או לאחריו.

4. הוראת שעה

תוקפו של חוק זה לתקופה של תשע שנים מיום תחילתו." (החוק פורסם ביום 5.8.97).

4 סעיף 4(א) לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 14) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"א2001- (ס"ח תשס"א, 517) קובע לגבי סעיף 6(ח):

"4. תחילה, תחולה והוראת מעבר

(א) תחילתו של חוק זה, למעט ההגדרה "היום הקובע" כאמור בסעיף קטן (ב) ביום ח’ באייר התשס"א (1 במאי 2001) (להלן - יום התחילה), והוא יחול לגבי גמלה המשתלמת ביום התחילה או לאחריו; ואולם לא יישא מעביד באחריות לפי כל דין בשל כך שלא נתן לעובדו חופשת לידה לפי הוראות סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954-, בתקופה שמיום התחילה עד יום פרסומו של חוק זה."

5 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 23), התשס"ג2002- (ס"ח תשס"ג, 63) קובע לגבי סעיף 6(ג):

"3. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ב1- בחודש שלאחר פרסומו (להלן - יום התחילה), והוא יחול על עובדת ומבוטחת, לפי הענין, שילדה ביום התחילה ואילך." (החוק פורסם ביום 20.11.2002).

6 סעיף 6 לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 24), התשס"ד2004- (ס"ח התשס"ד, 344) קובע לגבי ביטול סעיף 6(ז), תיקון סעיפים 6א ו6-ב, הוספת סעיף 7א ותיקון סעיף 18:

"6. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ב1- בחודש לאחר פרסומו והוא יחול, לענין תשלומים שלא הוסדרו לפי סעיף 6(ז) לחוק העיקרי, כנוסחו ערב ביטולו, החל ב1- בחודש שלאחר פרסום תקנות לפי סעיף 7א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה." (החוק פורסם ביום 31.3.2004).

7 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 25), התשס"ד2004- (ס"ח התשס"ד, 345) קובע לענין סעיף 6(ד1):

"3. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ב1- בחודש שלאחר פרסומו (להלן - יום התחילה), והוא יחול על עובדת ומבוטחת, לפי הענין, שילדה ביום התחילה ואילך." (החוק פורסם ביום 31.3.2004).

8 סעיפים 4(א) ו5- לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 14) (הוראת שעה) (תיקון מס’ 2), התשס"ד2004- (ס"ח תשס"ד, 425 ו426-) קובעים לגבי תיקון סעיף 6(ח)(3):

"4. תחילה ותחולה

(א) תחילתו של חוק זה ביום י’ באייר התשס"ד (1 במאי 2004) (בסעיף זה - יום התחילה); ואולם לא יישא מעביד באחריות לפי כל דין בשל כך שלא נתן לעובדו חופשת לידה לפי הוראות סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954-, בתקופה שמיום התחילה עד יום פרסומו של חוק זה.

5. תקנות ראשונות

תקנות ראשונות לפי סעיף 6(ח)(3) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 בחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה." (החוק פורסם ביום 28.6.2004).

9 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 28), התשס"ה2005- (ס"ח תשס"ה, 464) קובע לגבי תיקון סעיף 6(ד1):

"3. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מה1- בחודש שלאחר פרסומו (להלן - יום התחילה), והוא יחול לגבי לידה שאירעה ביום התחילה ואילך."

10 סעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 34), התשס"ז2007- (ס"ח תשס"ז, 140) קובע:

"2. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה) והוא יחול על עובדת שביום התחילה ואילך היתה בחופשת לידה." (החוק פורסם ביום 8.3.2007).

11 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 37), התשס"ז2007- (ס"ח תשס"ז, 306) קובע לגבי סעיף 6:

"3. תחולה

חוק זה יחול על עובדת שיצאה לחופשת לידה ביום תחילתו של חוק זה ואילך."

12 סעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 38), התשס"ז2007- (ס"ח תשס"ז, 362) קובע לגבי סעיף 6:

"3. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ביום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) (בסעיף זה - יום התחילה); ואולם לא יישא מעביד באחריות לפי כל דין בשל כך שלא נתן לעובדו חופשת לידה לפי הוראות סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954-, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, בתקופה שמיום התחילה עד יום פרסומו של חוק זה." (החוק פורסם ביום 21.6.2007). 

תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א-1991


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ז)(3) ו20- לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954- (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. מועד לתשלומי העובדת

עובדת תשלם את התשלומים החלים עליה לפי סעיף 6(ז)(1) לחוק, לא יאוחר מששים ימים מתום חופשת הלידה ותמסור למעבידה אישור על ביצוע התשלומים.

2. מועד לתשלומי המעביד

מעביד ישלם את התשלומים החלים עליו לפי סעיף 6(ז)(1) לחוק, במועדים ולפי הכללים כמפורט להלן:

(1) נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים להבטחת פנסיה לעובדת, ימשיך המעביד לשלם תשלומים אלה במועדים ולפי הכללים החלים עליו, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה שבעדה משלמים לה דמי לידה;

(2) נהגו גם המעביד וגם העובדת לשלם תשלומים להבטחת הפנסיה לעובדת - ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור, תוך שלושים ימים מהיום שבו המציאה לו העובדת אישור כאמור בתקנה 1.

תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ"ט-1999


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ב1), 6(ד) ו20- לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954- (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1. הארכת חופשת לידה או פיצולה

(א) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים בתוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים או עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאשפוז בתוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, ובחרה -

(1) להאריך את חופשת הלידה שלה לפי סעיף 6(ב1)(1) או סעיף 6(ד)(1) לחוק, לפי הענין, תמסור הודעה על כך למעבידה ארבעה ימים לפחות לפני המועד שבו היתה אמורה לשוב לעבודה;

(2) לפצל את חופשת הלידה לפי סעיף 6(ב1)(2) או סעיף 6(ד)(2) לחוק, לפי הענין, תמסור הודעה על כך למעבידה ארבעה ימים לפחות לפני המועד שבו היא חפצה לשוב לעבודה; עלתה תקופת האשפוז על שלושה שבועות תמסור העובדת את ההודעה כאמור שמונה ימים לפחות לפני המועד שבו היא חפצה לשוב לעבודה.

(ב) נבצר מן העובדת, בנסיבות הענין, למסור הודעה כאמור בתקנת משנה (א), תמסור את ההודעה במועד המוקדם ביותר האפשרי.

2. מסירת הודעה

מסירת הודעה כאמור בתקנה 1 תהיה בכתב, בצירוף אישור על תקופת האשפוז של העובדת או של הילד, לפי הענין, מאת בית החולים או רופא מטעמו.

3. ביטול

תקנות עבודת נשים (הארכת חופשת לידה או פיצולה), התשל"ד1974-, ותקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת), התש"ן1990- - בטלות, ככל שהן חלות על לידה שאירעה לפני יום התחילה.

4. תחילה ותחולה

תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בסיון התשנ"ט (1 ביוני 1999) (להלן - יום התחילה), והן יחולו על לידה שאירעה ביום התחילה ולאחריו.

תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ"ט1999

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ח) ו20- לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954- (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1. הודעת עובד

(א) עובד שאשתו ילדה, המבקש לממש את זכותו לחופשת לידה חלקית מכוח סעיף 6(ח) לחוק, ימסור למעבידו הצהרה חתומה בידו ובידי אשתו, לפי הטופס שבתוספת.

(ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תימסר 30 ימי עבודה לפחות לפני היום שבו חפץ העובד להתחיל את חופשתו כאמור.

(ג) נבצר מן העובד, בנסיבות הענין, למסור הודעה במועד האמור בתקנת משנה (ב), מסיבות שלא היה יכול לצפותן מראש, ימסור את ההודעה במועד המוקדם ביותר האפשרי.

תוספת

(תקנה 1)



הצהרה



לענין חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה לפי סעיף 6(ח) לחוק -



(1) אני הח"מ................... ....................

שם פרטי ומשפחה מס’ זהות

..........................................

מען



מודיע בזה כי אשתי, שפרטיה מפורטים למטה, ילדה ביום...........

וכי בדעתי לצאת לחופשת לידה חלקית ביתרת חופשת הלידה שהיא זכאיתה לה, מיום עד יום (כולל).



.................. .......................

תאריך חתימת העובד



(2) הצהרת אשת העובד:

אני הח"מ...............................................................

שם פרטי ומשפחה מס’ זהות

.............................................. מצהירה בזה כדלקמן:

מען



(א) אני אשתו של העובד שפרטיו מפורטים לעיל;

(ב) ילדתי ביום.................. ;

(ג) חופשת הלידה שלי החלה ביום............. ;

(ד) בתום ששה שבועות מיום הלידה תיוותר לי חופשת לידה בת ימים;

(ה) אני מצהירה כי לא איעדר מן העבודה, מכוח זכאותי לחופשת לידה, בימים כאמור בסעיף (1) לעיל, שבהם ייעדר העובד מן העבודה, מכוח זכאותו לפי סעיף 6(ח) לחוק;

(ו) ביום........... נמסר העתק הודעה זו למעביד שלי, שאלה הם פרטיו:



..................................................................................

שם פרטי ומשפחה של המעביד שם העסק או מקום העבודה

..................................................................................

מען מס’ טלפון

.................. ...................................

תאריך חתימת אשת העובד

תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ"א-1990


בתוקף סמכותי לפי סעיף 7(ג)(4), (ג1), ו20- לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954- (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרה

בתקנות אלה "סדרה טיפולית" - סדרה של טיפולים בהפריה חוץ גופית, בין באשפוז ובין בטיפול אמבולטורי לרבות ימי המנוחה הכרוכים בסדרה כאמור.

2. תקופת היעדרות של העובדת (תיקון: תשנ"א)

תקופת היעדרות של עובדת לענין פסקה (4) לסעיף 7(ג) לחוק, לא תעלה בכל סדרה טיפולית על המפורט להלן, ובלבד שלא יהיו יותר מארבע סדרות טיפוליות בשנה:

(1) במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים - שישה עשר ימים;

(2) במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של שישה ימים - עשרים ימים.

3. תקופת היעדרות של עובד

תקופת היעדרות של עובד לענין סעיף 7(ג1) לחוק, לא תעלה על שנים עשר ימים בשנה.

תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ"ט-1988

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ד4) ו20- לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954- (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הודעת עובד

עובד המבקש להיעדר מהעבודה מכח סעיף 7(ד1) לחוק, ימסור למעבידו הצהרה על כך לפני תחילת ההעדרות מהעבודה, חתומה בידו ובידי בת זוגו - ובנסיבות האמורות בסעיף 7(ד1)(2) לחוק - בידו בלבד, לפי הטופס שנוסחו מובא בתוספת.

2. אישור רפואי

עובד כאמור בתקנה 1, שילדו נמצא בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת זוגו - יצרף להודעה אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג.

3. תקופת ההודעה

עובד לא יהיה זכאי להיעדר מעבודתו מכח סעיף 7(ד1) לחוק, אלא בתום חמישה עשר ימים מיום שקיים את הוראות תקנות 1 ו2-, זולת אם הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או שהילד נמצא בטיפולו הבלעדי כאמור בתקנה 2.

4. שמירת הוראות

חלה לגבי עובדת, על פי ההוראות הנהוגות במקום העבודה, חובת מתן הודעה מוקדמת בדבר היעדרותה מהעבודה מכח סעיף 7(ד) לחוק, ותקופת ההודעה עולה על 15 יום, תחול חובה זו גם על העובד לענין העדרותו מהעבודה מכוח סעיף 7(ד1) לחוק.

תוספת

(תקנה 1)

הצהרה



לענין היעדרות עובד מעבודה מכח סעיף 7(ד1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954- (להלן - החוק).

(1) אני הח"מ ...............................................................

שם משפחה ופרטי ת"ז

..................................................................................

מען

מודיע בזה כי אעדר מעבודתי מכוח סעיף 7(ד1) לחוק מיום .... עד יום

(2) פרטי הילד הנולד או המאומץ ........................................

שם פרטי ומשפחה ת"ז

..................................................................................

מען

הערה: אם הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית או בטיפולך הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגך עבור לסעיף (8).

לענין זה, אנו הח"מ מצהירים בזה כדלקמן:

(3) פרטי המעביד של בת הזוג ...........................................

שמו שם העסק או מקום העבודה

..................................................................................

מען

(4) בת הזוג ..................................................................

שם פרטי ומשפחה ת"ז

..................................................................................

מען

הועסקה כעובדת במקום האמור לעיל, במשך ששה חדשים לפני תחילת ההעדרות מעבודה, כאמור בסעיף (1) לטופס.

(5) (א) בת הזוג לא נעדרה מעבודתה מכח סעיף 7(ד) לחוק עקב לידה או אימוץ
של הילד שפרטיו רשומים בסעיף (2) לטופס, או*

(ב) בת הזוג נעדרה מעבודתה מכח סעיף 7(ד) לחוק עקב לידה או אימוץ של הילד שפרטיו רשומים בסעיף (2) לטופס מיום עד יום

(6) העתק מהצהרה זו נמסר למעביד של בת הזוג לפי הפרטים שבסעיף (3) לטופס ביום

(7) אנו מצהירים כי כאשר אחד מאתנו ייעדר מעבודתו מכח סעיף 7(ד) או (ד1) לחוק, לפי הענין, לא ייעדר השני מכח הסעיף האמור.

(8) אני מצהיר כי הילד שפרטיו רשומים בסעיף 2 לטופס, נמצא בהחזקתי הבלעדית/בטיפולי הבלעדי* מחמת נכות או מחמת בת זוגי (מצ"ב אישור רפואי).

....................... ..................

תאריך חתימת בן הזוג חתימת בת הזוג



* מחק את הטעון מחיקה.



תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס"א2000

בתוקף סמכותי לפי סעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954- (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1. דרך ומועד מסירת הודעה

(א) במועד סמוך, ככל האפשר, לתחילת היעדרותה של עובדת מן העבודה בשל שהותה במקלט לנשים מוכות (להלן - מקלט), תמסור העובדת למעבידה הודעה שהיא מבקשת לממש את זכותה להיעדר מן העבודה לפי סעיף 7(ג)(5) לחוק.

(ב) הודעת העובדת תימסר בכתב, בכל דרך שתתאפשר לעובדת בנסיבות הענין.

(ג) לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מיום תחילת ההיעדרות, תמציא העובדת למעבידה אישור מאת לשכת סעד או משרד העבודה והרווחה לפי הטופס שבתוספת הראשונה, בלי שיצויין בו מועד לסיום השהייה.

(ד) בתום ההיעדרות תמציא העובדת למעבידה הצהרה לפי הטופס שבתוספת השניה, בצירוף אישור לפי הטופס שבתוספת הראשונה, שצוין בו המועד לסיום השהייה במקלט.

תוספת ראשונה

(תקנה 1(ג))

אישור

בדבר היעדרות מן העבודה בתקופת שהייה במקלט לנשים מוכות לפי סעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954-.

אני הח"מ..............................

שם פרטי ושם משפחה מס’ זהות

.....................................

מען



מאשרת, בתוקף תפקידי ב.............. בלשכת הסעד............... /

משרד העבודה והרווחה .........................

כתובת

כי הגב’.................................

שם פרטי ושם משפחה מס’ זהות



שהתה במקלט לנשים מוכות, מיום............. עד

™ יום

™ טרם נקבע מועד סיום השהייה



וכי השהייה כאמור היא -

™ בהתאם להפנייתי מראש מיום................

™ בהתאם לאישור שנתתי בדיעבד ביום........ לאחר שביקרתי אישית במקלט.



לענין אישור זה, "מקלט לנשים מוכות" - מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או בידי רשות מקומית.

.................. ......................... .............

תאריך חתימת הגורם המאשר חותמת

תוספת שניה

(תקנה 1(ד))



הצהרה

לענין היעדרות מן העבודה בתקופת שהייה במקלט לנשים מוכות לפי סעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954-.

אני הח"מ........................ .....

שם פרטי ושם משפחה מס’ זהות

.....................................

מען

מודיעה בזה כי נעדרתי מן העבודה מיום......... עד יום..............

ומצהירה כי בתקופת היעדרותי האמורה שהיתי במקלט לנשים מוכות, בהתאם לאישור לשכת סעד / משרד העבודה והרווחה*, המצורף להודעה זו.

................ ....................

תאריך חתימת העובדת

___________

* מחקי את המיותר.

תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו20- לחוק עבודת נשים, תשי"ד1954-, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעתי הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977-, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -

"אישה בגיל הפוריות" - אישה שטרם מלאו לה 45 שנה;

"בית ספר" - בית ספר שבו ניתן חינוך שיטתי ל10- ילדים או יותר עד
גיל 12 ועד בכלל;

"מוסד חינוכי" - בית ספר, גן ילדים, מעון יום לילדים בגיל הרך;

"מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה, מעבדה מיקרוביולוגית ותחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב);

"מעביד" - לרבות מעסיק בפועל כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-, ולרבות מוסדות המכשירים נשים לעבודה במוסד חינוכי או רפואי;

"עובדת" - לרבות סטודנטית ומתמחה השוהות במוסד חינוכי או רפואי במסגרת לימודיהן.

2. עבודות מסוכנות בגיל הפוריות

איש בגיל הפוריות העובדת או המועמדת לעבוד במוסד חינוכי או רפואי -

(1) יידע אותה המעביד כי בשל אופי מקום עבודתה קיים סיכון מוגבר שתידבק באדמת (Rubella), וכי אם תחלה באדמת בזמן הריון הדבר עלול לסכן את התפתחות העובד, ויפנה אותה לתחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב) המופעלת על ידי משרד הבריאות (להלן - טיפת חלב);

(2) מצאה טיפת חלב כי אין בידי האישה אישור רפואי על קבלת חיסון נגד אדמת (להלן - החיסון) תמליץ לה על קבלת החיסון; החיסון יינתן בתחנות טיפת חלב שמפעיל משרד הבריאות;



(3) אישה אשר חוסנה, כאמור בפסקה (2), תקבל מטיפת חלב אישור רפואי על קבלת החיסון; טיפת חלב תתעד מתן החיסון ומתן האישור הרפואי.

(4) סירבה האישה לקבל את החיסון תחתום על טופס סירוב לקבלת חיסון לפי התוספת הראשונה, אשר יישמר בכרטיס הרפואי שלה בטיפת חלב למשך 26 שנים או עד הגיע האישה לגיל 53 שנים, לפי המאוחר.

3. עבודות אסורות לאישה בגיל הפוריות

לא תועבד אישה בגיל פוריות במקום עבודה שבו מייצרים אטרטינט (Etretinate), ובמקום עבודה שבו האוויר הסמוך לאזור נשימתה מכיל חומר המפורט בתוספת השניה בריכוזים העולים על אלה הנקובים בה.

4. חובת יידוע בדבר הריון

עובדת החשופה בעבודתה לחומרים המפורטים בתוספות השלישית עד החמישית או העובדת בקרבה למקור חום העשוי להעלות את חום גופה מעל ל38.5- מעלות צלזיוס למשך 4 שעות רצופות, תודיע למעבידה על היותה בהריון, בתוך 10 ימים מהיום שבו נודע לה על הריונה; העובדת תצרף להודעתה אישור רפואי בדבר הריונה.

5. הגבלות העבדה בתקופת הריון

נודע למעביד על הריונה של עובדת, לא יעבידה -

(1) בהליך ייצור של חומרים המפורטים בתוספת השלישית;

(2) בחשיפה לחומרים המפורטים בתוספת הרביעית או לחומרים המפורטים בתוספת החמישית בריכוזים העולים על אלה הנקובים בה;

הוראות פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו על הזרקת תכשירים ציטוטוקסים אנטיסרטניים המפורטים בתוספת השלישית והרביעית שהם מוכנים להזרקה;

(3) בקרבה למקור חום העשוי להעלות את חום גופה מעל ל38.5- מעלות צלזיוס למשך 4 שעות רצופות.

6. היעדרות מעבודה בתקופת הריון

נאסרה עבודת אישה בהתאם להוראות תקנה 5, ולא נמצאה בעבודה עבודה חלופית מתאימה אצל מעבידה, יינתן בידה אישור רפואי כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א1991-.

7. חובת יידוע בתקופת הנקה

עובדת החשופה בעבודתה לחומרים המפורטים בתוספת השניה או החמישית בריכוזים העולים על אלה הנקובים בהן, או לחומרים המפורטים בתוספת השלישית או הרביעית והיא מניקה, תודיע למעבידה על היותה מניקה.

8. הגבלות העסקה בתקופת הנקה

הודיעה העובדת למעביד, כאמור בתקנה 7 ומסרה לו הצהרה בכתב על היותה מניקה לפי הטופס שבתוספת השישית, לא תועבר בעבודה שבה היא חשופה לחומרים המפורטים בתוספת השניה או החמישית בריכוזים העולים על אלה הנקובים בהן או לחומרים המפורטים בתוספת השלישית או הרביעית; הוראה זו לא תחול על הזרקת תכשירים ציטוטוקסים אנטיסרטניים המפורטים בתוספת השלישית והרביעית שהם מוכנים להזרקה; על המעביד למצוא בעבורה עבודה חלופית מתאימה במידת האפשר.

9. הצגת התקנות וחובת יידוע

מעביד המעסיק נשים בגיל הפוריות, באחד ממקומות העבודה המפורטים להלן, חייב להציג תקנות אלה במקום בולט לעין אשר לעובדות יש גישה חופשית אליו ולציין את גורמי הסיכון הקיימים באותו מקום עבודה:

(1) מוסד חינוכי או רפואי;

(2) מקום עבודה שבו מייצרים אטרטינט;

(3) מקום עבודה שבו מייצרים או מכינים את אחד החומרים המפורטים בתוספת השניה עד החמישית;

(4) מקום עבודה שבו קיים מקור חום העשוי להעלות חום גוף מעל 38.5 מעלות צלזיוס למשך 4 שעות רצופות.

10. ביטול

תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התש"ם1979- - בטלות.

11. תחילה2

תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים מיום פרסומן.

תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979


בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לחוק עבודת נשים, תשי"ד1954-, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -

"אשה בגיל הפוריות" - אשה שטרם מלאו לה 45 שנה;

"קרינה מייננת" - קרינה אלקטרומגנטית או גופיפית - לרבות קרינה מקרני שפופרות רנטגן, מאיצי חלקיקים, חמרים רדיואקטיביים ונאוטרונית - שיש בה בעברה דרך חומר כדי לגרום, במישרין או בעקיפים, להתהוות יונים;

"קרינה חיצונית" - קרינה מייננת הנקלטת בגוף האדם ממקורות שמחוצה לו;

"קרינה פנימית" - קרינה מייננת הנקלטת בגוף האדם ממקורות שבתוך גופו;

"מנת חשיפה שוות ערך" - מנת החשיפה הנמדדת ע"י מיכשור מתאים לגבי קרינה חיצונית וכפי שהיא מוגדרת בפרסום מס’ 26 של הועדה הבינלאומית להגנה מקרינה (.(I.C.R.P, לגבי קרינה פנימית (העתק פרסום זה נמצא במשרדים המחוזיים של משרד העבודה והרווחה וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות קבלת הקהל במשרדים אלה);

"המפקח" - מפקח עבודה כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד1954-, או מי ששר העבודה והרווחה מינה אותו להיות מפקח לענין תקנות אלה.

2. הקטנת כמות החשיפה

מעסיק ינקוט בכל הפעולות הסבירות הדרושות להקטנה מירבית של כמות ושיעורי החשיפה של נשים הנמצאות בחצריו לרגל תעסוקתן או הכשרתן המקצועית.

3. רמת פיקוח

תנאי עבודה שבהם עובדת עלולה להיחשף למנת חשיפה שוות ערך, העולה על 0.5 גרם לשנה, מחייבים קיום פיקוח על רמות ושיעורי החשיפה לגבי אותה עובדת ולגבי תנאי עבודתה.

4. הגבלת חשיפה לאשה בגיל הפוריות

אשה בגיל הפוריות לא תחשף, במסגרת עבודתה או הכשרתה המקצועית, למנות חשיפה שוות ערך, ממקורות קרינה חיצוניים או פנימיים בשיעור העולה על 5 רם לשנה;

השיעור החודשי הממוצע של חשיפת אשה כאמור, לא יעלה על 0.4 רם; אם בחודש מסויים עלה שיעור החשיפה של אשה, כאמור, על 0.4 רם, יוקטן שיעור חשיפתה בחודש העוקב לו, באופן ששיעור החשיפה החודשי הממוצע בחדשיים הסמוכים לא יעלה על 0.4 רם.

5. אשה בהריון

אשה בגיל הפוריות המועסקת בעבודה המחייבת קיום פיקוח לפי תקנה 3 ואשר נכנסת להריון, תודיע על דבר הריונה למעסיקה, סמוך ככל האפשר למועד בו נודעה לה עובדת הריונה.



6. הגבלת חשיפה לאשה בהריון

(א) אשה בהריון לא תחשף במסגרת עבודתה או הכשרתה המקצועית למנת חשיפה שוות ערך, ממקורות קרינה פנימיים או חיצוניים, בשיעור העולה על 1 רם במשך כל תקופת הריונה; לענין זה, "תקופת הריון" - התקופה מיום מסירת ההודעה למעסיק כאמור בתקנה 5, עד לסיום הריונה.

(ב) השיעור החודשי הממוצע של חשיפת אשה, כאמור, לא יעלה על 0.15 רם; אם בחדש מסוים עלה שיעור החשיפה של אשה כאמור על 0.15 רם, יוקטן שיעור חשיפתה בחודש העוקב לו, באופן ששיעור החשיפה החודשי הממוצע בחדשיים הסמוכים לא יעלה על 0.15 רם.

7. חובת המעביד

(א) אדם המעסיק אשה בגיל הפוריות ינקוט בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע חשיפת אשה כאמור, המועסקת בחצריו, לקרינה חיצונית או פנימית בשיעור העולה על השיעורים הנקובים בתקנות 4 ו6-, לפי הענין.

(ב) במקרה של ספק לגבי האמצעים שבהם יש לנקוט כדי למנוע חשיפת נשים בגיל הפוריות כאמור, יפנה המעביד, בכתב, למפקח ויפעל לפי הנחיותיו.

(ג) מעביד המעסיק אשה בגיל הפוריות באחד או ביותר מהעיסוקים המפורטים להלן, ידווח למפקח על העסקת אשה כאמור ועל אמצעי הבטיחות שבהם נקט כדי לצמצם אפשרות חשיפתה לקרינה מייננת, בכפוף לאמור בתקנות אלה:

(1) הפעלת מכונות הפולטות קרני רנטגן;

(2) ייצור או כל עיסוק ישיר אחר בתכשירים המכילים איזוטופים רדיו-אקטיביים.

(ד) כל מעביד כאמור בתקנה 7(א) ינהל רישום מסודר שוטף של כל מנות החשיפה של אשה בגיל הפוריות המועסקות בחצריו או הנמצאות בהם לרגל הכשרתה המקצועית;

(ה) כל מעביד כאמור בתקנה 7(א), יודיע למפקח, בכתב, על אמצעי המדידה והבטיחות שאותם הנהיג לגבי נשים בגיל הפוריות המועסקות בחצריו או הנמצאות בהם לרגל הכשרתן המקצועית; המפקח רשאי להורות למעביד להוסיף או לשנות את אמצעי המדידות או הבטיחות שהנהיג בחצריו.

(ו) הודעה כאמור בתקנות 7(ד) או 7(ה) תימסר למפקח, בכתב, תוך 30 יום מיום תחילתן של תקנות אלה, או תוך 14 יום מיום תחילת העסקת אשה בגיל הפוריות בעבודה המחייבת קיום פיקוח כאמור בתקנה 3.

8. מדידת חשיפה

מדידת החשיפה תיעשה על ידי אמצעי מדידה אישי מתאים בהתאם להוראות המפקח.

9. תחולה

תקנות אלה חלות על אשה בגיל הפוריות המועסקת או הנמצאת לרגל הכשרתה המקצועית בחצרים שבהם היא עלולה להיחשף לקרינה פנימית או חיצונית מעל לרמה המחייבת פיקוח.

10. הצגת התקנות

תקנות אלה יוצגו במקום הנראה לעין בכל מקום עבודה שבו עובדת אשה בגיל הפוריות בתנאי עבודה המחייבים פיקוח כאמור בתקנה 3.

11. ביטול

תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ח1978- - בטלות.

תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ"ו-1986

בתוקף סמכותי לפי סעיף 2(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד1954- (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. מנוחה (תיקון: תשס"א)

(א) לעובדת המועסקת בלילה תינתן מנוחה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית עובדת ליתן הסכמתה בכתב למנוחה קצרה מ12- שעות, ובלבד שאינה קצרה מ8- שעות.

2. תנאים נוספים

במקום עבודה בו עובדים במשמרות יספק המעביד לעובדת בלילה -

(1) אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו במידה ואין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים;

(2) משקה חם בעת ההפסקה;

(3) מקום מתאים למנוחה בעת ההפסקה.

3. תחולה

הוראות תקנות אלה לא יחולו במקומות, בשירותים, בעבודות ובתפקידים המפורטים בסעיף 2(ג) לחוק.

גירסה להדפסה	שתף עם חבריך בפייסבוק	הוסף למועדפים

לייעוץ אישי ראשוני (ללא תשלום) וללא התחייבות מלא/י את פרטיך ואת פרטי הפנייה ונחזור אליך במהירות:
*	נושא הפנייה:	בחר נושא קביעת פגישה כללית הערכת סיכויי תביעה קבלת הצעת מחיר עריכת חוזה עבודה פרו בונו ייעוץ אישי הרשמה לניוזלטר בלבד
*	הודעה:
*	שם מלא:
*	אי מייל:
*	טלפון:	נייד:
מעוניין להרשם לקבלת ניוזלטר