זכויות עובדים בתקופת אי כושר עבודה

זכויות עובדים בעת פגיעה בעבודה / תאונת עבודה

 אי כושר עקב מחלה או תאונת עבודה

איסור על פיטורים בתקופת מחלה: 

סעיף 4א. לחוק דמי מחלה פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה (תיקון –3, 2009) קובע כי :

(א) מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4.

(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה:

(1)המעביד נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו;

(2)מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול או שהמעביד הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל.

משמעות סעיף קטן (ב) (1) כי אם נתן המעביד הודעה מוקדמת לפיטורים בטרם נודע לו על מחלתו של העובד או על כך שהלה מתעתד לצאת לחופשת מחלה בשל כך, לא יחול הסעיף על המעביד ומועד סיום יחסי עובד מעביד יחול בהתאם למועד הניתן בהודעה המוקדמת לפיטורים גם אם הוא קודם למיצוי ימי המחלה שנצברו לטובת העובד.

חפיפה בין תקופת אי כושר לבין הודעה מוקדמת לפיטורין והתפטרות

בפסק דין בע"ע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ בניהול מיוחד נ' לסלי פנחס וניט ושופרסל בע"מ, התייחס בית הדין הארצי לסוגיית הפיטורים במהלך חופשת מחלה וקבע כי ניתן לפטר עובד השוהה בתקופת אי כושר והמקבל דמי מחלה אולם יש לאפשר לו למצות את ימי המחלה בתשלום הצבורים לרשותו, בטרם קביעת מועד סיום יחסי עובד מעביד. 

בפסק הדין נקבע כי:

"דמי מחלה נועדו לאפשר לעובד שאינו כשיר לעבודתו מחמת מצב בריאותי לקוי, להמשיך ולקבל את שכרו, כולו או חלקו, בתקופת אי הכושר.."  "...על מעסיק אשר עובדו חלה, לאפשר לו למצות את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו מכוח החוק, טרם ניתוק יחסי עובד-מעסיק"

באשר למתן הודעה מוקדמת לפיטורים בהמהלך תקופת אי כושר בהם מקבל העובד דמי מחלה,

ישנה פרשנות לסוגיית החפיפה בין הודעה מוקדמת לפיטורים לבין תקופת מחלה, לפיה, בשל היעדר התייחסות מפורשת של בית הדין בפסק דין בע"ע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ בניהול מיוחד נ' לסלי פנחס וניט ושופרסל בע"מ לסוגיית החפיפה בין התקופות, ניתן להסיק כי אין מניעה לחפוף בין תקופת ההודעההמוקדמת לפיטורין לבין תקופת ההיעדרות עקב מחלה.

עם זאת, אנו סבורים כי פרשנות זו לוקה בחסר על רקע הסתירה הקיימת בין מהות מטרת ההודעה המוקדמת כפי שזו מובאית בדברי ההסבר להצעת החוק  לבין תקופת היעדרות על רקע מחלה או תאונת עבודה:

"חיוב שני הצדדים ליחסי העבודה יאפשר למי מהם להתכונן לסיום היחסים ולחפש מקום עבודה או מעביד חלופיים. מעביד אשר לא ייתן הודעה מוקדמת לעובד שבכוונתו לפטר יחויב בפיצויים." (הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2000)

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי בתל אביב עב (ת"א) 2942/07 ‏ רוני אלבר נ' רו"ח יעקב ירון, התייחס בית הדין למהות זכות ההודעה המוקדמת לפיטורים באומרו כי:

"מטרת דמי המחלה היא לאפשר לעובד שאינו כשיר לעבודתו להמשיך ולקבל את שכרו, כל עוד הוא סובל ממצב בריאותי לקוי.

כאשר עובד אינו כשיר לעבודתו, ממילא גם אין הוא כשיר לחיפוש אחר עבודה חלופית, עת פוטר מעבודתו הנוכחית.

על כן, חפיפה בין תקופת ההודעה המוקדמת לפני פיטורים ובין חופשת המחלה של עובד, פירושה, בהכרח, כי העובד יפסיד אחת משתי הזכויות הללו – את זכותו לחפש אחר מקום עבודה חלופי, כשהוא עודנו עובד ומקבל שכר, או את זכותו להחלים ממחלתו, תוך שהוא עדיין מקבל שכר. "

פיטורים בתקופת אי כושר עקב תאונת עבודה או פגיעה בעבודה

אין איסור מפורש המופיע בתוך דיני עבודה, לפטר עובד שעבר תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה.

הודעה מוקדמת לעובד המצוי בתקופת אי כושר עקב תאונת עבודה או פגיעה בעבודה

באשר לחפיפת הודעה תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורין עם תקופת אי כושר עקב תאונת עבודה, בפסק דין דב"ע נו/3-9 נצחונה פומרנץ נ' נשיונל מוד בע"מ ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, קבע בית הדין כי לא ניתן לחפוף בין תקופת קבלת דמי פגיעה לבין תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורין מבלי לפצות את העובד בחלף הודעה מוקדמת. לדברי בית הדין:

" ... דרך חישוב הפיצוי תמורת ההודעה המוקדמת חייבת להיות אחידה, בכל המקרים, ואין לתת למי שהפר את החוזה שלא לשאת בתוצאות ההפרה.

המשיבה אינה צריכה ליהנות מן העובדה שהמערערת קיבלה מן המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה."
( דב"ע נו/3-9 נצחונה פומרנץ נ' נשיונל מוד בע"מ)

יחסי עובד מעביד נשמרים במהלך תקופת היעדרות בשל אי כושר עבודה עקב תאונת עבודה או פגיעה בעבוד, אולם אין מדובר ביחסי עבודה מלאים ולכן רק חלק מהזכויות ימשיכו לצבור וותק:

• פיצויי פיטורין –  לפי תקנות פיצויי הפיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 , סעיף 10 הפסקות שאינן באות במנין לעניין קביעת סכום הפיצויים, 10(4): "הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה." משמעות הסעיף, הוא שהוותק לצורך חישוב פיצויי פיטורין אינו כולל היעדרות עד 30 יום לצורך מחלה. ימי ההיעדרות מעבר ל- 30 הימים המוזכרים בחוק יכללו לצורכי הפיצויים.   
• חופשה שנתית – לפי חוק החופשה השנתית, במניין ימי החופשה לא יובאו בחשבון ימי היעדרות בשלאי יכולת לעבוד מחמת תאונה או  מחלה. בנוסף מכיוון שהחופשה השנתית היא פונקציה של העבודה בפועל, לא ייצברו ימי חופשה בתקופה בה מצוי העובד באי כושר עקב פגיעה או תאונה.
•  דמי הבראה - מכיוון שתקופת אי כושר עקב תאונת עבודה או פגיעה בעבודה המוכרת על ידי הביטוח הלאומי מזכה את העובד בדמי פגיעה, ויחסי עובד מעביד ממשיכים להתקיים אולם מבלי שישתכר העובד ממקום עבודתו, ניתן לראות תקופה זו כחל"ת. צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, סעיף 6(ה) קובע כי לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב העדרות בשל חופשה ללא תשלום.
• דמי מחלה – תקנה 4 בתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) -1976 מפרטת את הפסקות העבודה שמזכות בדמי מחלה ואינה כוללת מצב של אי כושר עבודה עקב תאונה או מחלה ולפיכך ניתן להסיק כי בתקופה זו לא נצברות זכויות וותק לצרכי דמי מחלה.

הפרשות לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים קופת גמל או קרן השתלמות 

אין התייחסות בחוק להפרשות אלו בתקופת היעדרות עקב פגיעה בעבודה או תאונת עבודה.

ישנה פרשנות הגורסת כי ניתן להסיק מכך שהחוק אינו מתייחס מפורשות להפרשות אלו ולכן לא חלה חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש לקרן הפנסיה, ביטוח המנהלים, קופת הגמל או קרן ההשתלמות בתקופה זו.

עם זאת, קיימים מקרים כגון שמירת הריון, בהם ממשיכים להתקיים יחסי עובד מעביד אולם קצבת השמירה משולמת על ידי הביטוח הלאומי. במקרה זה המעסיק מחוייב להמשיך ולהפריש לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים קופת גמל או קרן השתלמות. לפיכך לעניות דעתנו  הסוגייה שנויה במחלוקת ועודנה נתונה לפרשנות.

ביטוח לאומי -אבטלה

דמי אבטלה בתקופת מחלה

חוק דמי מחלה (תיקון מס' 3), התשס"ט-2009, תוקן במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) במסגרת התיקונים נקבע כי במסגרת מטרתו של הביטוח הלאומי להוות מרכיב בסיסי ביישומה של מדינת רווחה, עליו לספק לאזרח פרנסה בתקופות שהלה אינו מסוגל לפרנס את עצמו, באופן זמני או קבוע. תקופות אלה, כוללת תקופת אבטלה, פגיעה בעבודה, לידה ועוד. 

זכאות לדמי אבטלה לאחר פגיעה בעבודה

לפי תקנות הביטוח הלאומי ימי מחלה או תאונה, עד 180 ימים, לא יבואו במניין הימים הנדרשים לצורך קבלת דמי אבטלה (תקופת האכשרה).

האם ניתן להתפטר בדין מפוטר בתקופת היעדרות עקב פגיעה בעבודה? 

גירסה להדפסה	שתף עם חבריך בפייסבוק	הוסף למועדפים

זכויות עובדים בתקופת אי כושר עבודה זכויות עובדים בעת פגיעה בעבודה / תאונת עבודה

מה קורה כאשר נבצר מעובדים להגיע לעבודה עקב אסון טבע?

הכר את תלוש השכר שלך עפ"י תיקון לחוק הגנת השכר, מחויב המעסיק לספק לעובדיו תלוש שכר חודשי.

עבודת נוער עבודת נוער מוגדרת כעבודתו של מי שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 18. לאחר גיל 18 ייחשב העובד בוגר ויחולו עליו שלל דיני העבודה המתייחסים לעובדים מן המניין.

מתי מותר למעסיק לקרוא את התכתובת של עובדיו פסק דין בית הדין הארצי לעבודה: חדירה לדוא"ל עובד- מה אסור ומה מותר

אפליה מחמת גיל בשוק העבודה במציאות החיים המודרנית בה כוח העבודה הולך ומתבגר, יש להגביר את המודעות לקיומה של אפליה מחמת גיל. קיימים תחומים רבים בהם עובד מבוגר מופלה לרעה מחמת גילו, החל משלב הקבלה לעבודה ועד לפרישתו או פיטוריו. המציאות הישראלית, עדיין משקפת את הגישה הסטריאוטיפית שמעסיקים מעדיפים עובדים צעירים.

עבודת נוער בחופשת הקיץ חלק גדול מבני הנוער יצאו לעבוד בחופשת הקיץ, עבור רבים זו תהיה פגישתם הראשונה עם המעסיקים ועם שוק העבודה בכלל. מאמר זה יסקור את זכויותיהם של בני הנוער והחובות שיחולו על המעסיקים בבואם להעסיק אותם. חשוב לדעת כי, במקרה של הפרת זכויות של נוער על ידי מעסיקים בחופשת הקיץ ניתן לפנות בתלונה אל משרד העבודה והרווחה או אל הסתדרות הנוער העובד והלומד.

מועד סיום יחסי עובד- מעביד בהליכי פירוק זמני חברת קומגייטס נקלעה לקשיים, וביום 20.5.03 הוציאה את עובדיה לחופשה ללא תשלום, וזאת ללא הסכמתם. ביום 12.6.03 ניתן צו פירוק זמני לחברה, וביום 17.8.03 אישר ביהמ"ש את בקשת המפרק הזמני להוציא מכתבי פיטורין לעובדי החברה (התובעים).

פיצויי בסך 15,000 ש"ח לעובד שלא נמסרה לו הודעה לעובד חודש אוגוסט נתקבל עדכון חקיקה לחוק הודעה לעובד אשר קבע כי ניתן לפסוק פיצויים לדוגמא בסך של עד 15,000 ש"ח כנגד מעסיקים אשר נמנעו ביודעין ממסירת הודעה לעובד במהלך פרק הזמן במוקצב לכך בחוק.

"חוק השירותים"

שנת 2011 בראי החקיקה והפסיקה שנת 2011 מאחורינו וכמו בכל שנה גם בשנת 2011 נחקקה חקיקת מגן חשובה, נקבעו הלכות ונחתמו הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה אשר מהווים נדבך חשוב בעיצוב והסדרת מערכת היחסים שבין העובד למעסיק.

לייעוץ אישי ראשוני (ללא תשלום) וללא התחייבות מלא/י את פרטיך ואת פרטי הפנייה ונחזור אליך במהירות:
*	נושא הפנייה:	בחר נושא קביעת פגישה כללית הערכת סיכויי תביעה קבלת הצעת מחיר עריכת חוזה עבודה פרו בונו ייעוץ אישי הרשמה לניוזלטר בלבד
*	הודעה:
*	שם מלא:
*	אי מייל:
*	טלפון:	נייד:
מעוניין להרשם לקבלת ניוזלטר