בית הדין האזורי לעבודה קבע כי עובד שהוגדר כ"קבלן עצמאי" ועסק בשיווקי מכשירי "מירס" למעשה היה עובד שכיר של החברה. העובד שמש כאיש שיווק ובנוסף טיפל בשימור לקוחות קיימים. העובד חויב לערוך שתי פגישות מכירה ביום, הוצבו לו יעדים חודשיים ואחת לשבוע התקיימו פגישות במשרדי החברה. לעובד לא ניתנה אפשרות בחירה בין העסקה כ"קבלן עצמאי" לבין העסקה כ"עובד שכיר". התמורה שולמה לו כנגד חשבונית מס. החברה העמידה לרשות העובד רכב, טלפון סלולרי, מחשב נייד, מדי ייצוג, כרטיסי ביקור וכדומה. העובד נשא בהוצאות הדלק. העמלה ששולמה לעובד לא הייתה גבוהה מעמלה ששולמה למשווק שכיר ואפילו נמוכה יותר. משכך נקבע כי התקיימו בין התובע לבין החברה יחסי עובד מעביד. עב (תא') 6961/05 אלי סרוגו נ' אס.די.אם. מערכי מכירה ושיווק ישיר בע"מ. (30.4.08). כב' הש': לאה גליקסמן.





גירסה להדפסה
שתף עם חבריך בפייסבוק
הוסף למועדפים