זכאות לדמי הבראה - מקור הזכות ותנאי הסף לזכאות

החובה לתשלום דמי הבראה,מקורה בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה,שהוראותיו הורחבו בצו הרחבה על כל העובדים והמעבידים בישראל.

צו ההרחבה קובע את ימי ההבראה הניתנים לכל עובד בהתאם לוותק במקום העבודה,(כאשר לעובד במשרה חלקית ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי).

בעבר חויבו עובדים להעביר למעסיק קבלות המעידות על יציאה לחופשה,אולם החיוב בוטל לפני מספר שנים, וכיום אין על העובד חובת הוכחה שאכן שהה בבית הבראה. תנאי הסף היחידי המוטל על העובד על מנת לזכות בגמול זה הינו-הוכחה כי השלים שנת עבודה מלאה במקום עבודתו (כאשר ימי חופשה נכללים בחישוב תקופה זו,אולם,מחלה ממושכת או חל"ת אינן נכללות בתקופה זו).לפיכך,עובד שפוטר לפני שהשלים שנת עבודה מלאה, אינו זכאי לדמי הבראה.

מגמת בתי הדין לעבודה הינה דווקנית מאוד וחסרת פשרות ביחס לתנאי הסף האמור (השלמת שנת עבודה מלאה),עם זאת,בעת האחרונה נפוצה הכרה בנסיבות שבעטיין יכול וישולמו דמי הבראה,לעובד שפוטר בטרם השלים שנת עבודה.

בהקשר זה נפסק בע"ע 122/03,אבנר וקסמן נ'"אי.טי.סי"24 מסביב לשעון,כי עובד אשר פוטר לאלתר ובשל אי מתן הודעה מוקדמת כעין לא השלים תקופת עבודה בת שנה אחת,המזכה בדמי הבראה, זכאי לפיצוי בגובה דמי ההבראה שהיה מקבל, אילו ניתנה ההודעה המוקדמת בעין (כדעת הרוב של כבוד השופט עמירם רבינוביץ').דעת המיעוט של סגנית הנשיא כבוד השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין אף הרחיקה וקבעה כי הזכות לדמי הבראה סמוך לתום השנה הראשונה קמה מהנימוק שהמעסיק הוא הגורם שמנע מן העובד להשלים שנת עבודה מלאה,ללא התנאי כי עם ההודעה המוקדמת תחלוף שנה מלאה.

בגזירה שווה לסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג 1963,המתגבר על הצורך להשלים שנת עבודה מלאה על מנת להיות זכאי לפיצויי פיטורים בנסיבות מסוימות,ויחד עם דעת המיעוט של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין,לא ירחק היום בו תוכר הזכות לדמי הבראה לעובדי עשרה חודשים בדומה לפסיקות בעניין פיצויי פיטורים.מן הראוי יהיה כי נושא זה יוסדר על ידי המחוקק וידור בכפיפה אחת עם הזכות לפיצויי פיטורים בנסיבות דומות.

אריק שלו ושות', עורכי דין.

חובר ע"י ארז כהן, עו"ד