בשל פניות רבות למשרדנו בקשר לנושא זה, נראה, כי ישנה אי בהירות באשר לתשלום, לו זכאי העובד ממעבידו, בכל הקשור לשעות שבת, חגים ומוצאי חג ושבת ומה נחשב כשעות שבת. לפיכך, מצאנו לנכון להתיר את הסבך המשפטי ולהעלות על הכתב את זכויותיו של העובד בעניין גמול בעבור שעות אלו.
כבר נאמר בפסק הדין דמ (י-ם) 5603/05סדיס נ' תפעול ובטחון בע"מ,כדלקמן: "תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה היא בין היתר לאפשר לעובד לנוח 36 שעות ברציפות".
עוד הוסיף כבוד בית הדין בזו הלשון: "מנוחת השבת או מנוחה שבועית הינן זכויות סוציאליות מן המעלה הראשונה ועל המעביד להקפיד ולתת לעובדיו הפסקה בת 36 שעות, לפחות, מעמל השבוע".
ס' 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, (להלן: "החוק") קובע, כי המנוחה השבועית הינה בת 36 שעות.
בפס"ד עב. 1152/05 (עב. 1927/05) מור מאיה ואח' נגד סער, שניתן על ידי כבוד נשיאת בית הדין האזורי בירושלים, נקבע כדלקמן:
"חברת סער לא שילמה להם (לתובעים) גמול עבודה במנוחה שבועית עבור עבודה במוצאי שבת, והתשלום שקיבלו היה לפי תעריף רגיל. בכך הפרה חברת סער את הוראת ס' 7 לחוק הקובע כי המנוחה השבועית היא בת 36 שעות". בנוסף, סעיף 7(א)(1) לחוק קובע, כי עובד שעבד בשעות המנוחה השבועית זכאי לשכר בשיעור 150%.
בע"פ 1004/00 אלוניאל בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"ע חל 448, נקבע כי הפרשנות הראויה למונח שבת, בהקשר של איסור העסקת עובד בשבת, היא על פי הדין היהודי, דהיינו מכניסת השבת ועד צאתה.
לעניין תוספת שכר בגין עבודה במוצאי שבת, קבע בית הדין הארצי בפסק הדין יעקוביאן הנזכר לעיל כדלקמן:
"...ייתכנו מקרים שעבודה במוצאי שבת תחשב כעבודה במנוחה השבועית, אם לא קדמה לה הפסקה רצופה של 36 שעות כדרישת סעיף 7 לחוק. שילוב של עבודה ביום שישי אחר הצהריים ועבודה במוצאי שבת יכול, בתנאים מסוימים, להיחשב כעבודה במנוחה השבועית, אלא שעניין זה טעון - כפי שפסק בית הדין האזורי - הצגת תמונה מפורטת ומדויקת לגבי שעות העבודה בכל מועד רלבנטי..."
בפסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה, עב (ב"ש) 4667/03 ברודסקי ולדימיר נ' חברת השמירה בע"מ, נקבע על ידי כבוד השופט טוינה, כי "סעיף 7(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951 קובע כי המנוחה השבועית היא בת "לפחות 36 שעות רצופות לשבוע" וסעיף 7(ב) לחוק מוסיף וקובע, כי לגבי יהודי המנוחה השבועית תכלול את יום השבת.
המסקנה המתבקשת אליה הגיע כבוד השופט היא: "תחום השבת במשמעות הנודעת למונח זה במורשת ישראל, נכללת בתוך תחומה של המנוחה השבועית, כאמור בהוראות חוק עבודה ומנוחה תשי"א-1951 באופן שאין חפיפה מלאה בין שני התחומים. אלא שתחום המנוחה השבועית בהתאם להוראות החוק, חורג מעבר לתחום יום השבת.
"מכאן, העובד זכאי לגמול בגין העסקה במנוחה שבועית עבור שעות שעבד בהן מעבר לתחום השבת במשמעות הנודעת לה במורשת ישראל - דהיינו, לשעות שבין צאת השבת ועד לתחילת יום העבודה ביום ראשון".
לסיכומו של נושא בכל האמור לגבי גמול עבודה בשבתות חגים ומוצאי שבת וחג יש לחשב את התשלום כמפורט להלן:
בעד שעות עבודה רגילות בשעות המנוחה השבועית- זכאי התובע לשכר בשיעור של 150% משכר שעה רגילה.ב
בעד שתי שעות העבודה הנוספות הראשונות בשעות המנוחה השבועית- זכאי התובע לשכר בשיעור של 175% משכר שעה רגילה.ו
בעד שעות העבודה הנוספות שמעבר לשעתיים הראשונות בשעות המנוחה השבועית- זכאי התובע לשכר בשיעור של 200% משכר שעה רגילה.נ
בעד שעות עבודה בשעות שאינן שעות מנוחה שבועית (החל מהשעה 19:00 במוצאי שבת)- זכאי התובע לשכר בשיעור של 150% משכר שעה רגילה.
אריק שלו ושות', עורכי דין
גירסה להדפסה
שתף עם חבריך בפייסבוק 
הוסף למועדפים
