ידיעות אחרונות חוייבה בתשלום 164,000 ש"ח כפיצוי בגין הפרת חוזה העסקה אל מול עיתונאי שהעסיקה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן לאחרונה בתביעתו של עיתונאי שכרת חוזה עבודה עם ידיעות אחרונות. החוזה בוטל על ידי העיתון בפרק הזמן שבין כריתת החוזה לתחילת עבודת העיתונאי, עקב חזרתו הבלתי צפויה לעבודה של מי ששימש כרכז הכתבים, התפקיד אותו אמור היה העיתונאי למלא.
העיתונאי, שבעת המשא ומתן לכריתת החוזה עמד לשימוע לפני פיטורין במעריב, טען כי עקב הסתמכותו על החוזה שכרת בידיעות אחרונות, שאף בעת השימוע לסיום עבודתו במעריב במתווה של פרישה, תוך ויתור על תנאי פרישה מיטיבים.
העיתונאי לא סיפר במהלך המשא ומתן שקדם לכריתת החוזה בידיעות אחרוות, כי עבר מספר שימועים לקראת פיטורין במעריב. בית הדין קבע כי לא היה מחויב לגלות פרט זה לידיעות אחרונות, שכן בעת שנוהל המשא ומתן עוד עבד במעריב (מה גם שעובדה זו הייתה ידועה לידיעות אחרונות).
עם פיטוריו ממעריב וביטול החוזה בידיעות אחרונות נותר מחוסר הכנסה (פרט לקצבת אבטלה) והקריירה שלו כעיתונאי, שהוגדרה על ידו כתמצית חייו ועולמו, נגדעה. הוא הצליח לחזור למעגל העבודה רק כשנה לאחר הפרת החוזה.
העיתונאי לא קיבל הודעה מוקדמת טרם גמר תוקפו של החוזה כפי שנקבע בו. ביה"ד קבע שלמרות שהעיתונאי עוד לא החל לעבוד, בין הצדדים נכרת הסכם עבודה מחייב ובר תוקף, שבוטל שלא כדין עוד בטרם ניתנה לתובע הזדמנות להתחיל לעבוד. לעיתונאי נפסקו תשלום חלף להודעה מוקדמת בת 90 ימים ופיצוי נוסף בשווי שכר יסוד של שלושה חודשי עבודה בסך כולל של 144,000 ₪.
בנוסף, בגין התנהלות העיתון לאחר ההודעה על הפרת חוזה, שהוגדרה כיוצאת דופן בחומרתה, לעיתונאי נפסקו פיצויי עגמת נפש על סך 20,000 ₪. בית המשפט נימק את הפיצויים הגבוהים בגין עגמת נפש, בכך שלא הוכחו ניסיונות אמיתיים של העיתון לסייע לתובע במצבו הנואש, ובהיעדר התנצלות או גילוי חמלה מצד העיתון.
