הודעה מוקדמת

עד שנת 1995 ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות מכורח חוזה אישי, הסכם קיבוצי או נוהג. בשנת 1995 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין ההסתדרות לארגונים הכלכליים המסדיר את הנושא ובשנת 2001 נחקק חוק הודעה מוקדמת המבוסס על עקרונות ההסכם הקיבוצי, חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, התשס"א 2001.

• חוק הודעה מוקדמת
• חלף הודעה מוקדמת
• ימי מחלה וחופשה שנתית
• יתרת ימי חופשה
• פיטורים ללא הודעה מוקדמת
• פנייה לייעוץ משפטי

אם לא ניתנה לך הודעה מוקדמת מלא/י את הטופס הבא ונציג ממשרדינו יצור עמך קשר בהקדם.

 

לקביעת פגישה (ללא התחייבות) התקשרו לטלפון 02-5944000 / 03-5610934

או השאירו פרטים:  שם: טלפון:

 

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות

חובת מתן הודעה המוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובעת כי מעביד המבקש לפטר עובד במשכורת במהלך ששת החודשים הראשונים לעבודתו מחוייב במתן הודעה מוקדמת בכתב של יום אחד עבור כל חודש עבודה. מתחילת החודש השביעי לעבודתו של העובד במשכורת ועד לתום השנה הראשונה לעבודתו יהיה על המעביד לתת הודעה מוקדמת של שישה ימים ועוד יומיים וחצי על כל חודש עבודה. בתום שנת עבודתו הראשונה של העובד תעמוד ההודעה המוקדמת על חודש ימים. להבדיל מעובד במשכורת, עובד בשכר, כלומר עובד שעתי, יקבל במהלך שנת עבודתו הראשונה יום עבור כל חודש עבודה, בשנתו השניה 14 ימים בתוספת יום בשל כל שני חודשי עבודה, בשנה השלישית 21 יום בתוספת יום בשל כל שני חודשי עבודה והחל מהשנה הרביעית חודש ימים. כמו פיטורים, גם התפטרות מחוייבת במתן אותה הודעה מוקדמת לה מחוייב המעביד.

לפי החוק מעביד שפיטר עובד ולא נתן הודעה מוקדמת על פי חוק ישלם לעובד חלף הודעה מוקדמת בגובה השכר אותו היה מקבל העובד לו עבד את ימי ההודעה המוקדמת. 
במקרה שמפר חובת ההודעה המוקדמת הוא העובד יחוייב זה במתן פיצוי למעביד בגובה שכר עבודתו בגין אותו התקופה בה לא נתן הודעה מוקדמת. 

לא ניתן לחפוף בין תקופה בה היה מצויי העובד בחופשת מחלה לבין תקופת הודעה מוקדמת. בפסק דין בע"ע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ בניהול מיוחד נ' לסלי פנחס וניט ושופרסל בע"מ,התייחס בית הדין הארצי לסוגייה זו וקבע כי : "דמי מחלה נועדו לאפשר לעובד שאינו כשיר לעבודתו מחמת מצב בריאותי לקוי, להמשיך ולקבל את שכרו, כולו או חלקו, בתקופת אי הכושר.."  "...על מעסיק אשר עובדו חלה, לאפשר לו למצות את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו מכוח החוק, טרם ניתוק יחסי עובד-מעסיק."

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי מעסיק לא יוכל לדרוש מעובד לנצל את יתרת ימי החופשה שלו בתקופה בה ניתנה לו הודעה מוקדמת. בפסק הדין של בית הדין הארצי בפרשת "אורי ארבל נגד H"P"H" Products Ltd"  פסק בית הדין:"משקיבל העובד הודעה על פיטורים והפסיק לעבוד, על פי הוראת המעסיק, למעשה חדל לעבוד. סיום יחסי עובד-מעביד בנסיבות הללו הוא דבר פורמלי. מכאן, כאשר הודיע המעסיק לעובד על הפסקת עבודתו בפועל והעובד לא יחזור לעבוד בפועל אצל המעסיק, קמה הזכות לפדיון חופשה והמעסיק אינו יכול "להוציא את העובד לחופשה שנתית".
כאשר מבקש העובד לנצל את יתרת ימי החופשה שלו במקום לעבוד בתקופת הודעה מוקדמת, יוכל לעשות כן רק במידה וקיימת הסכמת המעביד, כמו בכל יציאה לחופשה.  במידה ולא ניצל בפועל את ימי החופשה יהיה זכאי העובד לפדיון ימי החופשה שנותרו לו.  

במקרים בהם ביצע העובד עבירת משמעת חמורה ניתן לפטרו ללא מתן הודעה מוקדמת לפיטורים.  בחינת חוקיות פיטורין ללא הודעה מוקדמת נעשית בדיעבד על ידי בית הדין שכן הסמכות לקבוע האם בוצעה עבירת משמעת חמורה מצויה בידיו בלבד.  

למשרדינו נסיון רב בסוגיות דיני עבודה לרבות סוגיות הקשורות בחובת מתן הודעה מוקדמת.

אם לא קיבלתם הודעה מוקדמת, מלאו את הטופס הבא ונציג ממשרדינויצור עמך קשר בהקדם.

בנוסף פורום דיני עבודה עומד לרשותכם לשאלות בנושא הודעה מוקדמת.

הפניית שאלה