מקורה של חובת השימוע במשפט הציבורי ומטרתו למנוע פגיעה באדם שלא ניתנה לו הזכות להשמיע את דבריו. השימוע הוא הליך המתקיים לפני התגבשות פיטורין ומטרתו לאפשר לעובד להשמיע את טיעוניו ולשנות את ההחלטה לפטרו.
למרות הדעה הרווחת כי הזכות קיימת רק במגזר הציבורי, מכורח הפסיקה חלה החובה על כל מקרה בו מעביד מבקש לסיים את עבודתו של עובד והיא חלה על כל מעביד הן במגזר הפרטי והן בציבורי למעט במקרים בהם הועסק העובד מראש לעבודה מוגדרת בתקופה קצובה. כה משמעותית הזכות, שלאחרונה אף הרחיבה הפסיקה והחילה את זכות השימוע גם על מקרים של הרעת תנאי עבודה.
זכות או חובה?
זכות השימוע קיימת גם כאשר מדובר בפיטורי צמצום שכן, זכותו של העובד להבין מדוע נכלל ברשימת העובדים המיועדים ל"צמצום" ולנסות להוציא עצמו מרשימה זו.
על השימוע להתקיים בתוך זמן סביר מהחלטתו של המעביד לשקול את פיטוריו של העובד. המשמעות היא שלעובד תינתן ההזדמנות להיערך לשימוע לרבות התייעצות עם גורם המוסמך לייצגו בשימוע. מומלץ שהמעביד יודיע לעובד בכתב על קיום השימוע ועל מועדו.
במגזר הציבורי מוסדרים הכללים לעריכת השימוע בתקשי"ר והם מוחלים על המגזר הפרטי מכורח הפסיקה. אלו קובעים, כי:
על המעביד להציג בפני העובד עוד לפני הליך השימוע את הטענות המועלות כנגדו ושבגינם הוחלט לפטרו.
העובד רשאי להביא נציג מטעמו, לרבות עורך דין שיסייע לו לייצג עצמו. השימוע יתקיים בפני גורם מוסמך מטעם המעביד ויש לדאוג שינוהל פרוטוקול בזמן השימוע ושהעובד יקבל העתק ממנו.
השימוע צריך להיות מכובד וראוי ועליו להתקיים "בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה". כלומר, יהיה על המעביד לקיים את ההליך בתום לב ולשקול את טיעוניו של העובד. לכן לא ניתן לסיים את הליך השימוע בהודעת פיטורים.
לאחר הליך השימוע יוכל המעביד להעביר לעובד הודעת פיטורים אם החליט לדחות את טענותיו של העובד, אולם יהיה עליו לנמק מדוע החליט לפטרו חרף טיעוניו.
במקרה של הפרת זכות השימוע, בית הדין לעבודה רשאי לבטל את הפיטורים או לפסוק בהתאם לחומרת המקרה פיצוי.
מכיוון שמעסיקים רבים במשק טרם הפנימו את חובת עריכת השימוע לפני פיטורים הסוגייה שבה ועולה בתביעות. למשרדינו נסיון רב בהתמודדות עם נושא זה ונשמח לעמוד לרשותך לשאלות ויעוץ משפטי .
ניתן ליצור קשר עם משרדנו בטל' 073-2505300.
המדריך המלא לזכויות בפיטורים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
